עבודתה של הצלמת Katrin Korfman, מתחילה מתצפית ממעוף הציפור על קומות ציבוריים בעלי עניין, שחושפים אירועים רצופים שונים, בפרק זמן נתון, בהסדר מרחבי אחד. השלב הבא, הוא בחירת הרגע הנכון והמסגור שקובע את הדימוי. התוצאה: רישום וחקירה של קונסטרוקציות חברתיות והתנהגות במרחב הציבורי.

כאלה היו, צילום תרבות נעלמת בהונג קונג, ייצור שיש בקררה באיטליה, חזרה על בלט באמסטרדם, בורסקיון מהמאה ה -11 במרוקו, מפעל זכוכית אנקסי, סין. בכל מקום כזה הוצבה מצלמה על חצובה שגובהה מטר וחצי ובמשך כמה שעות צולמו מאות תמונות של סביבת העבודה – תהליך שקורפמן מכנה ל"סרוק" את המיקום במצלמה שלה.
בסטודיו שלה, היא תופרת יחד את התמונות באופן דיגיטלי, למקשה אחת.
"מה שאתם רואים בתמונה הסופית אינו אמת תיעודית," אומרת קורפמן. "זה יותר פרשנות של המקום. זה מכלול של מאות תמונות".