הדיורמות של האמן הצרפתי Marc Giai-Miniet, הן תאטראות או תיבות תלת ממדיות זעירות, מטפורות מטרידות על המצב האנושי. מופע יחיד שהוא מכנה בשם "Théâtre de la Mémoire".

הסצנות אצלו כוללות ספריות שלא נגמרות, מעבדות נטושות ששימשו לביצוע ניסויים לא ברורים, חדרים השרויים באי סדר, חדרי המתנה שוממים, חדרי חקירות, תאי הכלא, מדרגות, תנורים, ביוב – האמן יוצר נוכחות אנושית בכל סצנה מבלי להשתמש בדמויות של אנשים.
הספריות כאוטיות, בהן הספרים מוערמים באופן מדויק על מדפים המאיימים להתמוטט. למעשה, ספרים הם סמל ראשוני של הזיכרון והמחשבה האנושית, חלקם שימשו למשל לשליטה בחברה על ידי רודנים או מוסדות, למשל.
את האסתטיקה השחוקה והעגומה אצלו, ניתן לייחס לחשיפתו לתמונות השואה בגיל צעיר, ובמיוחד לאופן שבו תפסו הנאצים את חפציהם של קרבנות מחנות הריכוז. אסתטיקה המזכירה את יצירתו של Christian Boltanski, אמן צרפתי מוערך מאותו דור.