נכון שהעיניים הן ראי הנשמה, אבל הפנים שלנו בכללם, משמשים כקנבס להבעת רעיונות שלמים, מרחיקי לכת הרבה יותר מאשר שפם או ליפסטיק. לפניכם ארבעה אמנים העושים זאת בצורה מרתקת ואתם מוזמנים לפגוש אותם פנים אל פנים.

כריסטיאן רקס ואן מינן Christian Rex van Minnen
נולד בשנת 1980 וגדל בקולורדו, ארה"ב. הוא מערבב את רמברנדט עם פופ, למשל בביטוי של האור בציוריו ובסולם הגוונים. האמנות שלו היא מהסוג שמאתגר את הצופה. בעולמו הדברים משתנים, נעקרים ומעוותים, אורגניים מעורפלים, מתמזגים יחדיו ומורכבים לגורמים חדשים והכל בסגנון ציור מעולה של הרנסנס. באמצעות גישה קלאסית זו האמן מסוגל ליצור את הגרוטסקה.

 

 

 

 

 

האמן אוסטין סמית Austin Smith
הציג לראשונה את המסיכות האקסטרווגנטיות שלו, בעלות המראה המפואר, במסיבות במסגרת חיי הלילה של ניו יורק בהן היה משתתף קבוע. הן עשויות מחומרים כמו דם מזויף, נוצות, זכוכית ופירסינג. למעשה, הוא מציג דרך חדשה משלו, ללבוש ולצלם תכשיטים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדרך בה מרסל ואן דר וולגט Marcel van der Vlugt
מראה יופי בצילומיה, מעט מטרידה, אך ללא ספק עדיין יפה. הצלמת ההולנדית חושפת צד שלא נראה לעתים קרובות בעולם הזוהר ובשערי מגזיני כרומו, שלא חושבים כנראה שגבינה וסלמון על פניהן של דוגמניות משגעות, זה רעיון מסחרי דיו.

 

 

 

 

 

 

 

 

טליה איב גרין Talia Greene
נולדה באוקלנד, קליפורניה בשנת 1976. היא אמנית רב תחומית המשלבת בעבודותיה צילום, דפוס דיגיטלי, רישום ותפירה. היא ידועה במיוחד בהדפסים שלה בהם היא עושה שימוש בדבורים אמיתיות. אלה דיוקנאות מערביים מהמאה ה -19, מגלויות אוריינטליסטיות מהתקופה הקולוניאלית. הם מציגים נושאים כמו חושניות, הסתרה וחשיפה, בדימויים וויקטוריאניים ומזרחיים, המוצגים בצורה אבסורדית. הדבורים משחקות תפקיד של פולשות, הקוברות את האדם בנחיל כאוטי.