מלחמת וייטנאם הסתיימה לפני יותר מ-40 שנה, אך הותירה מורשת קטלנית, במיוחד בלאוס. צבא ארה"ב הטיל יותר משני מיליון טונות של פצצות על המדינה, במהלך המלחמה, בין 1964 ל-1973, מה שהפך את לאוס למדינה המופצצת ביותר בעולם פר-נפש: לאוס ספגה יותר מ-580,000 הפצצות, שזה הפצצה אחת כל שמונה דקות, 24 שעות ביממה, במשך תשע שנים. לא כל הפצצות שהוטלו עליה, עשו את מה שהיו אמורות לעשות. כ-30 אחוז מהן לא הצליחו להתפוצץ ונשארו מוטלות על הקרקע שנים אחרי המלחמה. הן ממשיכות להתפוצץ במקומות לא צפויים ובשעות לא צפויות, למשל כאשר ילדים משחקים.

עם זאת, חלק גדול מהנפגעים הם תושבי הכפרים, המנסים להבקיע את הפצצות הגדולות, כדי למכור את המתכת ואת הנפצים בפנים לסוחרי גרוטאות. מעטפת פצצה איכותית, יכולה להניב יותר מ-100 דולר. לצד זה, מכלי פצצות שהכילו בעבר חומרי נפץ קטלניים, נראים בכל רחבי הארץ בצורות חדשות – מסירות קאנו ועד מצופים המציפים ומצילים בתים משיטפונות. גרוטאות של פצצות נוצלו לאביזרים מועילים ושימושיים בבתים, כמו לאדניות צמחייה או פעמוני קישוט לפרות.
פצצות מוטלות גם כיום בשדות חקלאיים ומונעות מאיכרי הכפרים לעשות שימוש בקרקע. שום ארגון לא פועל שם לאיתור ופינוי פצצות נפל או מוקשים ובינתיים, אנשים ממשיכים להיהרג ולהיפצע מפצצות שמתפוצצות בצורה מקרית. לפחות 29,000 איש מתו עד היום מתאונות כאלה.