"אני לא מציירת על קירות בכל יום; אני צריכה את האומץ לעשות את זה ופחיות התרסיס כבדות כל כך, זה יותר טוב אם מישהו היה בא איתי כדי לעזור לי לשאת אותן", אומרת לואיזה קורטזו, אמנית רחוב בת 65, רופאה לשעבר.

 

 

ברוב הערים בעולם היא הייתה זוכה לתואר אמנית הגרפיטי הקשישה ביותר בעיר, אבל לא בליסבון. כאן היא חלק מארגון Lata65 המפעיל קבוצת אמנים שגילם מעל 65. בקבוצה שמונה נשים ושלושה גברים, שזכו לכינוי "סבתות הגרפיטי". המשתתף המבוגר ביותר בקבוצה כיום, היא איזורה סנטוס קוסטה בת 90 והצעירה ביותר היא מבוגרת בת 59.

 

 

 

המארגנים מרחיבים את פעילותם עתה גם לסן פאולו ומקווים שהוא יהיה תחילתו של פרויקט בינלאומי גדול יותר.
ארגון Lata65 הוא פרי יוזמתה של האדריכלת לארה רודריגז, 36. המלמדת סדנאות עם אמן רחוב בן 33. היא החלה לארגן פסטיבלי אמנות רחוב בביתה עוד בשנת 2011 ושמה לב שאנשים מבוגרים היו מעוניינים במיוחד במדיום: "בכל שנה המשתתפים היו מבוגרים יותר, הבנתי שיש עניין אמיתי באמנות רחוב בקרב קבוצת גיל זו".

 

 

 

 

 

הסדנה בת היומיים מתחילה עם היסטוריה קצרה של גרפיטי, עד לאמן הבריטי בנקסי ואחרים. רודריגז ממליצה: " כדאי לכם להשתמש בכינוי כאשר אתם מציירים על הקירות, כדי שהמשטרה לא תמצא אתכם".
לתכנית זו, לפחות, לא צריך לחשוש מהמשטרה: הקירות לציור מסופקים על ידי מועצת העיר ליסבון, השואפת להפוך את העיר למרכז עולמי של אמנות רחוב.

 

 

 

 

בגיל 59, מריה מנואלה גראסה היא הצעירה בקבוצה. "אני מאד אוהבת לצייר", היא אומרת "לא ממש אהבתי אמנות רחוב לפני כן; תמיד חשבתי שזה נועד רק לילדים שעושים בלגן על הקירות. אבל עכשיו אני מבינה את ההיסטוריה מאחורי זה ואת דרך חשיבה ואני מעריכה את האמנים יותר". היא כבר גם יוצרת תוכניות לעתיד "יש קיר בשכונה שלי, זה יהיה נהדר לצייר עליו ".

בתמונה למעלה: Isaura Santos Costa בת ה-90.