הוא בילה את שני העשורים הבאים בנסיעה בעולם ועבד כמלצר, ברמן, שחקן, נהג במונית ולאחר שהייה ממושכת באשרם בהודו, עבר להתגורר בעמק של האינקה בפרו ובאזור מפרץ סן פרנסיסקו, שם נחשף לאומנות האבוריג'ינים האוסטרלית ועבודות של אמנים אינדיאנים. אלה עורר בו השראה להתחיל ליצור את עבודות הפסיפס המזוהות איתו.
בשנת 1998 הוא עבר לגור עם בן זוגו ריצ'רד שולץ, מורה ​​להיסטוריה של אמנות, בסן מיגל דה אלנדה, מובלעת מקסימה במקסיקו, כיום אתר מורשת תרבות של אונסק"ו, שנחשבה זה מכבר כמרכז אמנות. הם רכשו את הנכס שיהפוך לסביבת האמנות המכונה Casa de las Ranas. בכדי ליצור הכנסה שתאפשר להם לשפץ את הבית, הוא החל לעשות עבודות פסיפס ולאחר שהתפרסם באמנות זו, החליט לשפץ גם את הבית שלהם באמצעותה.
הפסיפס שעטה את הבית נוצר ממראות, אריחים, קרמיקה וחפצים עם מוטיבים אינדיאנים ומקסיקנים, באמצעותו יצר דיוקנאות לאנשים שהיו חשובים בחייו: הוריו ודיוקנאות עצמיים של מקלאוכלין ושולץ ארוכי זקן, הנמצאים בכל רחבי הנכס, בחללים הפנימיים והחיצוניים, בכל קנה המידה וצבעים. בקירות ובתקרות תלויות יצירות אמנות שנאספו מפסטיבלים מקומיים, גזירות נייר מסורתיות, ראשי בובות, מסכות, דמויות קדושים, גולגלות של בעלי חיים, דימויים דתיים של בודהות, פילים הינדים ובתולה קדושה נערצת מגואדלופה. הכל נעשה ללא תכנון מוקדם ושרטוטים, אלא מאולתר ומותקן באתר.