המסגר אדם פרץ, מתמחה בעבודה בפלדת קורטן. הוא כל כך אוהב את החומר החלוד והגולמי, עד שבנה לעצמו בית מגורים מקורטן חלוד.

 

DA1_7070

 

DA1_7067-Edit

 

DA1_7080-Edit

 

אדם פרץ (25), מסגר המתמחה בפלדת קורטן, מעיד על עצמו שהוא אוהב לחיות במרחב שלו, מה שנקרא – אוהב SPACE. הוא עבד במפעל ייצור החלונות ופתחים של אביו והתגורר בבית גדול במושב ניצני עוז אצל אמו "אני אוהב להיות לבד, למצוא לעצמי שקט", הוא מספר "כשאמי מכרה את הבית, סידרתי לי ספה ומקלחת במפעל של אבי ועברתי לגור במשרד שבו עבדתי ביום. אהבתי את השקט הזה של המפעל, שם אני יכול לצייר ולשמוע מוסיקה מאוחר בלילה ולצאת ולחזור מתי שאני רוצה".

 

DA1_7119

 

DA1_7115

 

DA1_7045

 

דבר הוביל לדבר ויום אחד החליט פרץ, אשר בונה מבני קורטן למיטב האדריכלים, לבנות לעצמו שם בית שלם מקורטן. "קניתי קונטיינר של 12 מ"ר ב-15 אלף שקל והחלטתי שאני הופך אותו לבית שלי, כמו שאני אוהב, ישן ומתקלף", הוא מספר בעיניים נוצצות "ביקשתי מאדריכל עודד רוזנקיאר (שיחד עם אדריכל שחר לולב מחזיקים במשרד SO אדריכלים) שיעזור לי בתכנון הפרקטיקה. שיתרגם את הרגלי החיים שלי לפרקטיקה". האדריכל ביצע את התוכניות ופרץ התחיל לעבוד. "חתכתי לי בקיר הקונטיינר חלון ענק גדול מהמתוכנן, בכדי לעשות סקיילייט. התפרעתי, עשיתי דברים מעבר לתכנון ויצרתי בדיוק את מה שאני אוהב. פתחתי פתחים גדולים יותר ממה שנקבע בתכנית. פתחתי את הסלון הגדול החוצה".

 

DA1_6811

 

DA1_6821

 

ושוב דבר הוביל לדבר ופרץ נסחף "הבנתי אז שאני רוצה גם קומה שנייה לבית. היו לי מדרגות פלדה שנעמדו להיזרק לאחר שנעשתה בהן טעות בפרויקט של פיבקו, השתמשתי בהן ובשאריות שנשארו מפרויקטים אחרים שעבדתי בהם". על בסיס הקונטיינר הוסיף פרץ ויצר בית מורכב, המראה מה אפשר לעשות בפלדת קורטן.

 

DA1_6836

 

DA1_6841

 

DA1_7032-Edit

 

DA1_6852

 

DA1_6896

 

DA1_6907

 

פרץ התאהב בפלדת קורטן בעת שעבד בפרויקטים של מסגרות ויצר פתחים מפרופיל בלגי. "לקוחות הזמינו מסגרות מברונזה, כי אהבו את הצבע השחור יחד עם המוזהב, אבל גילינו שהם התאכזבו מההתיישנות של הברונזה, מהאבק, הקורוזיה, ההתעסקות והטיפול בתחזוקה שלה", הוא נזכר "המראה של הקורטן כל הזמן משתנה, למרות שהוא צורך אפס תחזוקה. הזמן רק עושה לו טוב". בסטודיו הקטן שהיה לו אז באזור התעשייה תלפיות בירושלים, הוא עשה ניסיונות בשימוש בפלדה. "זה ממש חומר, חומר גולמי, עם סימנים עליו של המכונה, עם החותמות של המפעל", הוא מתאר בעיניים בורקות. האדריכל אילן פיבקו היה הראשון שהיה לו האומץ להשתמש בפלדה הזו בפרויקט שלו "בפרויקט המגורים בטיילת הרברט סמואל בתל-אביב, בתוך כל הפאר וההדר, הוא לקח את הברזל החלוד הזה ושם אותו בלובי היוקרתי".

 

DA1_6915

 

DA1_6923

 

DA1_6933

 

DA1_6950-Edit

 

פרץ מודה כי השימוש בפלדה לא תמיד פרקטי "לא הייתי נשען עליה עם החליפה שלי. פלדה חלודה לא מתאימה לטעמו של כל אדם, אלא רק מי שמוכן לוותר על פרקטיות לטובת יופי". לדבריו, רוב הפרויקטים שלו שנופלים, זה תמיד בעטיו של המחיר היקר של הפלדה, הנובע מכך שהטיפול בה מורכב, דורש ריתוך, חיבורים, מרזבים שעוצרים טפטוף ועבודה קשה עם משקלים גדולים.
גם הבית שלו, מסתבר, לא היה זול – כל מכלול הבנייה על כל מרכיביה, לבית של 60 מ"ר, הסתכם ב- 520 אלף שקל. כך שמחיר המטר לבנייה גבוה ממחיר בנייה רגיל. "המחיר הוא לא היתרון, אלא המראה", אומר פרץ "אפשר להתווכח אם הוא יפה או לא – אבל בית כזה אין בשום מקום, רק לי".

 

DA1_7054

 

DA1_6970-Edit

 

DA1_6980

 

DA1_7203

 

DA1_7172-Edit

 

DA1_7193

 

DA1_7190-Edit

 

DA1_7189