הרקע לתחרות הוא העדרו של פארק עירוני מרכזי, שיהווה מרחב המשמש כ"ריאה ירוקה", שבו מתרכזת פעילות מגוונת. האדריכלים התבקשו לתכנן מרחב שבו תיווצר סינתזה מושכלת ואינטראקציה מרבית בין מוסדות השלטון, תרבות, פנאי ונופש לכלל תושבי העיר ואורחיה כאחד.
התחרות לא הציבה פרוגראמה מוכתבת וגם לא עסקה בתכנון מבנה מוגדר או בפיתוח סביבתי ונופי בלבד. ההנחיה הייתה להציע "שפת המקום" מבלי לפגום בזהותו ומרכיביו השונים, תוך העצמת "הירושלמיות" שבו.
כדי לגלות את הפתרון האורבאני המאפיין ומשמר את דמותה של ירושלים, ולגבש את הקונספט העיצובי לפרויקט- ניסו האדריכלים לחשוף את תנאי השטח המקוריים ולקרוא אותם במבט העוקב אחר הטופוגרפיה של הוואדיות.
מעבר לזה הפרויקט מתוכנן מתוך עקרונות של בנייה ירוקה – הוא מנצל את הטופוגרפיה הטבעית של הפארק, בכך אינו גורע משטח הקרקע. בנוסף, האנרגיה הדרושה לתפעול בית הקפה מסופקת מתאים פוטו וולטאים המהווים גם את הקירוי של אזור הישיבה.
בית הקפה הוא חלק מהראייה הכוללת של תכנון המרחב כולו מתוך כוונה למתג מחדש את גן סאקר ולהפוך אותו למרחב עירוני פעיל ועכשווי, על ידיהקמת בית קפה ואמפיתיאטרון לאירועים פומביים. הוא השלב הראשון מתוך ההצעה כולה.

תכנון יניב פרדו
צוות במשרד: עופר קורין, שושנה בר-לב, נועה קדם, דן בנדורי
תאורה: נועה לב