במשך שנים דבקה בשכונה תדמית של שכונה חלשה ומוחלשת, עם שבילים צרים ולא סלולים, ללא בתי ספר, גני ילדים או אפילו תשתיות ניקוז.
השכונה הוקמה על ידי יהודים יוצאי ארצות ערב לפני קום המדינה, לקחה חלק חשוב במלחמת העצמאות וגדלה בשנות ה-50 וה-60 כתוצאה מהתיישבות עולים שעברו אליה מהמעברות.
מדי חורף כשנחל מוסררה (כיום נתיבי איילון) עלה על גדותיו, סבלה השכונה מהצפות, הנחל גאה והציף שטחים שניתקו את השכונה מתל אביב.
בלילה הראשון של מלחמת המפרץ נפל טיל הסקאד הראשון שפגע במדינת ישראל, דווקא בשכונת עזרא וגרם הרס לבתים ולמספר פצועים.
אבל הסקאד ההוא היה גם זה שהביא לתהליך שיקום מזורז של השכונה ומאוחר יותר לתוכנית שמפרקת את החלוקה הקיימת ויוצרת מגרשים חדשים בבעלות נפרדת ככל הניתן.
כיום אפשר לזהות את הפוטנציאל והקסם של השכונה השקטה, הנגישות למערכות הסעת ההמונים והסמיכות לריאה הירוקה העצומה – פארק דרום והספורטק הדרומי.
תושבי השכונה סיפרו למתכנני המבנה, במהלך התכנון והבנייה, שבמהלך השנים מעולם לא הסכימו להצעות של יזמים שניסו לקנות קרקעות ולבנות מגדלים. האדריכלים תכננו את המבנה החדש מתוך רצון לשמור על הזהות, הייחודיות והאינטימיות של השכונה. "מתוך לימוד המקום המיוחד ובניסיון להביא לשינוי, גם אם בקנה מידה מינורי, חשבנו איך מחברים את השכונה לתל אביב, איך מביאים את המרכז לשוליים", מספר אדריכל יניב פרדו "הרעיון היה לאמץ סממנים תל אביביים טיפוסיים, אדריכלות מודרנית לבנה, 'באוהאוס', לתוך קנה המידה, המרקם והאקלים האנושי המיוחד של שכונת עזרא".
בפרויקט 4 דירות בממוצע של כ-90 מ"ר: דופלקס גן עם חצר, 2 דירות ודופלקס גג, מרתף עם שטחים טכניים ומתקן חנייה חפור.
בשכונת עזרא התושבים חיים ברחוב ולכן חלק חשוב בתהליך היה לפתוח את האזור הציבורי של הדירות ולחבר אותו למרחב הציבורי. זה נעשה על ידי מעטפת של טיח לבן שמתעגלת, עמודי מתכת פנימיים, והצללות הזזה חיצוניות עם מסילות נסתרות.
השילוב של כל אלה בניסיון לשמור על אחידות אינטגרלית בין מרכיבי הבניין ועל איזון ושיווי משקל בין הפנים לחוץ הוא שמגדיר סגנון תל אביבי מבלי לפגוע באוטנטיות של המרקם.