ברחבי העולם כבר מתכוננים במרץ לאולימפיאדת פריז, שתחל ביולי הקרוב וזוהי הזדמנות מצוינת לעצור לרגע ולבחון לעומק את טיב מתקני הספורט המקומיים, כשברור לכל שהממשלות לדורותיהן וכך גם חלק גדול מהרשויות, מציבות את הנושא בתחתית סדר העדיפויות. האדריכל מידד גנדלר, שותף במשרד V5 אדריכלים, שחי ונושם את ענף הספורט, מספק תמונת מצב ומציע דרכים אופרטיביות לייעול.

 

בעוד פחות מארבעה חודשים, יונף שוב הלפיד האולימפי ויאיר את שמי פריז, בפעם השלישית בתולדותיה. לקראת חגיגת הספורט הגדולה בתבל, מתבקש לספק תמונת מצב עדכנית של התחום כאן אצלנו ולצערנו, הוא אינו מעודד – ישראל מפגרת אחר המדינות המתקדמות בעולם בהיבטי כמות המתקנים, גודלם וטיבם.

 

אדריכל מידד גנדלר, V5 אדריכלים – צלם סאם יעקובסון

האדריכל מידד גנדלר הוא שותף במשרד V5 אדריכלים ומתמחה בתכנון מבני ציבור ובפרט פרויקטים ציבוריים מורכבים של ספורט ופנאי ברחבי הארץ. הוא גם הנציג הישראלי הרשמי מטעם “התאחדות האדריכלים ובוני הערים” ל-UIA בקבוצת העבודה בתחום הספורט והפנאי – Sport & Leisure Work Programme וחבר בארגון IAKS הבינלאומי.
לשיטתו, בעוד שבמדינות המערב היחס בין מספר התושבים למתקני הספורט והפנאי הוא אופטימלי והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, המצב בישראל שונה בתכלית וממגוון סיבות: “העובדה שעל אף שהמודעות לפנאי וספורט נמצאת בישראל בשיאה, לא המדינה ולא הרשויות מגדירות אותם כתשתית עירונית הכרחית, בעוד שמעמדם וחשיבותם צריך להיות זהה לכבישים, בתי הספר, גני הילדים, המרפאות ושאר התשתיות העירוניות המשמעותיות בכל עיר”, הוא מסביר. לדבריו, “מצופה מהמדינה להשקיע כסף, והרבה, במתקני ספורט המשמשים לענפים אולימפיים, לא רק בתחרותיים אלא גם במתקני אימונים”.

 

הדמיה ארנה אילת. באדיבות V5 אדריכלים

“במדינה קטנה כמו שלנו, בהחלט לגיטימי לנסוע מהמרכז לדרום כדי להתחרות, אך כדי להצליח ולהצטיין בתחרויות נדרשים מתקני אימונים ברדיוס סביר ובהיבט הזה אנחנו בבעיה אמיתית. בפועל יש מחסור במגרשי כדורגל, באולמות ומתקני אימון לענפים אולימפיים”. מסביר האדריכל. “אין מנוס מלהשקיע, מכיוון שבכדי להצליח בתחרויות בקנה מידה עולמי צריך להתאמן במתקנים ראויים. ניקח כדוגמה את בריכות השחייה, שבכדי שיתאימו לתחרויות עליהן לעמוד בתקן מסוים. בישראל כמעט ואין בריכות שעומדות בסטנדרט המתבקש וזו כאמור רק דוגמה אחת מיני רבות”.

 

הולמס פלייס כפר סבא. V5 אדריכלים צלם יניב הס

לדברי גנדלר, המדינה אינה בונה מתקנים בעצמה אלא משיתה את האחריות על הרשויות: “המדינה מפרסמת קולות קוראים שונים כגון מגרשי כדורגל, אולמות ספורט, בריכות שחייה ועליהם “מתחרות” הרשויות. המדינה מממנת חלק יחסי מעלות ההקמה בעוד הרשות נדרשת להשלים את תקציב ההקמה ויותר מכך, גם לממן את עלויות התכנון, הפיתוח והתחזוקה השוטפת של המתקן. כך נוצר מצב שהספורט בישראל הפך לעניין מוניציפלי, כשכל רשות נדרשת להחליט כיצד היא מחלקת את התקציב הרוחבי ובמידה שהיא משקיעה בספורט משמע שהיא משקיעה פחות בחינוך, תחבורה, חיי קהילה וכיוב’. כידוע, מרבית הרשויות בישראל אינן עשירות ולראייה, מתקני הספורט הטובים ביותר מרוכזים בקרב האמידות שבהן כדוגמת תל אביב”.

 

מרכז ספורט ופנאי מודיעין- V5 אדריכלים- צלם דורון עד

“יצוין שגם רשויות כמו נהריה ואילת משקיעות בתחום ובשתיהן מוקמות בימים אלה קריות כדורגל גדולות. על זו שבאילת אמון משרדנו והוא עתיד להוות GAME CHANGER אמיתי עבור העיר שמחד מבודדת גיאוגרפית באופן יחסי ומאידך נהנית מאקלים נוח (ודאי בחודשי החורף), משדה תעופה, ממלונות וממתחמי אירוח. ככזאת היא בהחלט מסוגלת וראויה לארח אירועי ספורט בקנה מידה משמעותי, גם בינלאומיים. בשילוב הארנה הרב תכליתית שאנחנו מתכננים בימים אלה כחלק מקריית הספורט החדשה, העיר עתידה לארח מחנות אימונים, טורנירים ואירועים בינלאומיים כמו למשל את מרוץ איש הברזל שהיא מארחת כבר מספר שנים”.

 

ארנה אילת, הדמיה באדיבות V5 אדריכלים

העדר התקציבים הוביל עם השנים את מתחמי הקאנטרי בערים רבות להוות אלטרנטיבה ספורטיבית הולמת, כשחלקם מאגדים בין כל ענפי הספורט החובבני ומשלבים אטרקציות לשעות הפנאי: “כאן אנחנו רואים דווקא מגמה חיובית”, אומר האדריכל, “יש התעוררות והפנמה מצד הרשויות בדבר חשיבות הקמתם של מתחמי קאנטרי נוספים וכן של מתקני ספורט שכונתיים. בימים אלה למשל אנחנו מתכננים מתחמי קאנטרי בב”ש, ביבנה, במבשרת ציון, בהוד השרון וברשויות נוספות. מרביתם בעלי פרוגרמה דומה ואופי תכנוני זהה והרציונל הוא לייצר מתחם אפקטיבי למגוון פעילויות- כזה המאגד בין פעילויות ספורט, פנאי ונופש, למעט ענפי כדור שזוללים שטח רב. בדרך זו התושבים נהנים מקיום ספורט עממי במתקנים עירוניים, הילדים חווים את הענפים הללו כמוצר משלים לחינוך הפורמלי, והם מתווספים כחלק אינטגרלי מסך הפעילויות היומיות”.

 

אולם ספורט קרית עקרון, V5 אדריכלים. צלם אלכס דופלי

“למרות שיפור המגמה, לצערנו מתחמי קאנטרי רבים בישראל עדיין סובלים מהעדר תקציב כשחלק גדול מהרשויות מתקשות לתחזק אותם לאורך זמן. הפתרון לכך הוא חבירה ליזמים מהמגזר הפרטי ומעבר למודל BOT (Build-Operate-Transfer) במסגרתו היזם מקבל זיכיון מהרשות המקומית לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל את המתקנים לתקופה קצובה (לרוב כ-25 שנה) שכוללות גם את תקופת ההקמה, שבסופה המתקן חוזר לידי הרשות. לאורך כל התקופה מקבל היזם המפעיל זכות לגבות תשלומים ממשתמשי המתקן, בהתאם לתנאי המכרז, וזאת על מנת להשיב לעצמו את ההשקעה בבנייתו, אחזקתו וכן מרכיב רווח”.
“הבעיה נעוצה בכך שיזמים לא ניגשים מלכתחילה למכרזים, הרשויות לא מציעות תמריצים מספקים כך שהפרויקט נתפס בעינם כלא כלכלי. כפועל יוצא המפסידים הגדולים הם התושבים שנותרים ללא חלופות ברדיוס סביר”.
לשיטתו של גנדלר מדובר בנושא שמצריך חשיבה כלל מערכתית והוצאת תכנית לאומית: “החשיבה צריכה להיות זהה לזו שנוקט משרד החינוך כשהוא בוחן את פריסת בתי הספר במרחב הציבורי, כך צריך גם משרד התרבות והספורט לבחון את פריסת מתחמי הספורט הקהילתיים, בדומה לתשתיות חינוך, גם כל שכונה גדולה זקוקה גם לבריכה קהילתית ו/או למרכז ספורט”.
“עלינו להפנים שחינוך לפעילות גופנית מגיל צעיר הוא אקוטי ליצירת חברה בריאה גופנית ונפשית. הוא עשוי לחולל שינוי תרבותי ויותר מכך, גם התפוסה בבתי החולים צפויה לרדת. הפרדיגמה חייבת להשתנות ומתקני ספורט קהילתיים (גם אלה שמתופעלים על ידי גוף פרטי) צריכים להיבנות בסמוך לבתי הספר והגנים ולשמש חלק אינטגרלי מהמערך החינוכי לטובת פעילויות ספורט המשלימות את החינוך העיוני”.

 

מרכז ספורט רהט, צלם עופר עברי באדיבות V5 אדריכלים

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
אדריכלות ישראלית
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
  בתוך כך האדריכל בועז שניר שהיה אמון על האדריכלות, עיצוב הפנים והתכנון, ביצע
עיר פינית משמיעה מוסיקה קלאסית כדי להרחיק חוגגים צעירים פרועים
אדריכלות ישראלית
עיר פינית משמיעה מוסיקה קלאסית כדי להרחיק חוגגים צעירים פרועים
הרשויות ניסו שיטות שונות לפזר את בני הנוער, אך ללא הועיל, זאת, עד שלפני
בית Daichi Isumi / בתכנון Suppose Design Office
אדריכלות ישראלית
בית Daichi Isumi / בתכנון Suppose Design Office
ISUMI, JAPAN Architects: Suppose Design Office Area: 192 m² Year: 2022 Photographs:Kenta Hasegawa Lead