הטרמינל הגדול בעולם (במבנה אחד) המשתרע על שטח של מיליון מ"ר, נפתח לציבור. מסוף הנוסעים שלו, משתרע על שטח כולל של 700,000 מ"ר. בנייתו ארכה 5 שנים והועסקו בה 40 אלף עובדים. ההשקעה: 11.5 מיליארד דולר.
במבט-על נמל התעופה נראה כמו כוכב ים, משום חמש הזרועות הענקיות שלו. את העיצוב עשתה בין היתר המעצבת המנוחה זאהה חדיד. בעיצוב ניכרים עקרונות הארכיטקטורה הסינית המסורתית, המארגנים חללים קשורים זה בזה סביב חצר מרכזית מפוארת, הממוקמת במרכז שדה התעופה. החצר משמשת כמרחב ישיבות רב שכבתי עבור הנוסעים בשדה התעופה. המבנה כולל שש צורות זורמות בגג בצורת הקמרון של הטרמינל, המכניס אור טבעי לחללים. אור טבעי נכנס גם דרך רשת חרכים ליניארית, המקלה על הניווט האינטואיטיבי ברחבי הבניין. שדה התעופה תוכנן תוך התחשבות בקיימות – ייצור חשמל פוטו וולטאי מותקן בכל שדה התעופה ומספק קיבולת מינימלית של לפחות 10 מגה-ואט. יש גם מערכת איסוף מי גשמים וניהול מים, אשר משתמשת באגירה טבעית וטיהור טבעי של עד 2.8 מיליון מ"ק מים, מה שמסייע במניעת שיטפונות.
תנועת הנוסעים בנמל הזה, הסתכמה בשנה שעברה ב-101 מיליון נוסעים. הנמל כולל שלושה טרמינלים, 400 עמדות שירות רובוטיות יספקו לנוסעים מידע על טיסתם ולצורך התמצאות בשדה התעופה הענקי. בשטחים הציבוריים יעמדו לרשות הנוסעים 70 מסעדות. 36 מותגים בחנויות דיוטי פרי והכל לצד 5 גינות סיניות מסורתיות.
לפי ההערכות, עד לשנת 2040 צפויים הנוסעים הסיניים לתפוס נפח של 20% מכלל התעופה העולמית, עם היקף של 4 מיליארד נוסעים בשנה.