האמנית העכשווית Mishima Kimiyo 三島 喜美代, (2024-1932) שיצרה חפצי אמנות ומיצבים ייחודיים, המציגים אשפה עשוייה מקרמיקה, כסמל לחברת הצריכה ההמונית, מתה ב-19 ביוני 2024, בת 91. מישימה, ילידת אוסקה, תרגמה מדיה מודפסת לקרמיקה ויצרה פסלי קרמיקה של עיתונים מקומטים, עלונים ופחיות משקה ריקות, המזכירים את סגנון הפופ-ארט. כך יצרה מיצב המורכב מפח אשפה בגובה של כחמישה מטרים, כולו מקרמיקה, באי נאושימה שבמחוז קגאווה. קימייו הייתה אחת מהקרמיקאיות הפיסוליות הבולטות והפופולריות ביותר ביפן ועבודותיה מוצגות ברחבי העולם.
קימייו יצרה אנדרטאות לתרבות הפופולרית, תוך התמקדות בנושאי המידע המודפס ובזבוז, הכל בצורה קומית, פוליטית וביקורתית.
הקרמיקה היא ביטוי מהותי של התרבות וההיסטוריה היפנית. עולם אמנות הקרמיקה של יפן עשיר ומגוון, מלא בביטויים פרובוקטיביים. עם זאת, בין יוצרי הקרמיקה היפנית, היא עומדת בזכות עצמה ומעולם לא הייתה חברה באף אחת מהאסכולות היפניות של האוונגרד – לא גוטאי, לא מטבוליזם, לא היפר-ריאליזם, לא פופ ארט, לא מינגיי ולא אף אחד מהזרמים המקטלגים את אמנות הקרמיקה היפנית העכשווית. יתכן שאפשר להוציא אותה בכלל מההגדרה של אמנית קרמיקה ולסווג אותה כאמנית עכשווית, שהשתמשה בחימר כבד ליצירתה, הדפסת משי בגנון פופ ארט.
הפיסול שלה מציג בצורה ריאליסטית, עיתונים, מגזינים, פחיות משקה, ספרי טלפון, חוברות קומיקס, קופסאות קרטון ופסולת תעשייתית, הנוגעים בנושאים פוליטיים, חברתיים וביקורתיים ומציעים פרשנות לתרבות של ימינו. היא בעצם עשתה לתרבות היפנית כיום, מה שעשו אנדי וורהול וקלאס אולדנבורג לתרבות האמריקאית בשנות ה-60 וה-70.
