אלקסה מכסה אנשים וחפצים בשכבות של צבע אקרילי ואז מצלמת אותם. העבודות מציעות קונפליקט יוצא דופן של ציור, מיצב וצילום. סוג של אשליה מענגת ב- trompe l’oeil.
צפו גם אתם כמו מיליונים שכבר צפו בהרצאה שלה ב- TED, "גופך הוא הבד שלי". היא אומרת שם: "אם אני רוצה לצייר את הדיוקן שלך, אני אצייר אותו פיזית עליך. בטח תהיה עם אוזן מלאה בצבע, כי אני צריכה לצבוע את האוזן על האוזן שלך. מסכת הצבע מחקה את מה שנמצא ממש מתחתיו. בדרך זו אני מסוגלת לצלם סצנה תלת ממדית ולגרום לה להראות כמו ציור דו-ממדי".
טכניקה מרתקת זו זיכתה את אלקסה בתהילה בינלאומית. עבודותיה הוצגו בגלריות הסמיתסוניאן הלאומי בוושינגטון, בגלריית סאצ'י בלונדון, בגראנד פאלאיס בפריס ובבניין האו"ם בניו יורק. היא עבדה גם עם כמה מותגים יוקרתיים גדולים כמו מיני קופר, ראלף לורן, סוני ופורשה.
היא גם צילמה סרט קצר, בו דמות מצויירת של אדם מבוגר משוטטת במציאות היומיומית "ציירתי את האדם הזה במרתף של ההורים שלי ויצאתי להביא אותו לתערוכת אמנות שהייתה לי בוושינגטון, אבל הייתי ללא מכונית ונסעתי איתו ברכבת התחתית. אנשים התחילו להסתכל עליו ואני נבוכתי, כי חשבתי שלא רציתי שיראו אותו ללא הרקע המצוייר שאני תמיד יוצרת והרקע שדמיינתי עבורו. אבל החלטתי לאמץ את זה כחלק מהתהליך. זו ההתנגשות בין הממדים: איש מצויר בתוך קהל של אנשים אמיתיים, ברכבת התחתית".