התערוכה של Cooper & Gorfer, "בין חומות מקופלות אלה, אוטופיה", בעיר ניו יורק, נדחתה בגלל המגיפה. איך נראית האוטופיה? צמד האמנים מגטבורג, שבדיה, מדמיינים עתיד אידיאלי שנבנה על ידי נשים צעירות שנאלצו להגר מארצות מולדתן. התערוכה חוגגת את הפזורה הגלובלית באמצעות דיוקנאות תוססים, סוראליסטיים ונשיים.
שרה קופר, במקור מפיטסבורג, פנסילבניה ונינה גורפר, ילידת וינה, נפגשו בזמן שלמדו עיצוב באקדמיה לעיצוב באוניברסיטת גטבורג. מאז שהחלו לשתף פעולה בשנת 2006, הם התמקדו בחייהן של נשים באמצעות קולאז'ים של צילום, מלכותיים ופנטסטיים, החוקרים זהות אישית ותרבותית, כמו גם נושאים של עקירה, קולוניאליזם וקהילה.
גישתן הציורית שואבת השפעה מההיסטוריה של האמנות, כולל תחושת האלגנטיות של התנועה המנריסטית והתמקדותם של הסוראליסטיים בחלומות ועולמות מקבילים לזה שלנו. הן שואבות גם מהספרות, כמו הריאליזם הקסום של אמריקה הלטינית של גבריאל גרסיה מארקס ואיזבל אלנדה. דיוקנאותיהן ידועות גם בסמליותם דרך חפצים ובגדים, צבע עשיר ואור מעוטר בעדינות.
השתיים לא מחשיבות עצמן כצלמות, אבל הן משתמשות במצלמות שלהן "ככלי לאיסוף", מתעניינות בנרטיב הוויזואלי של אנשים ומקומות. הן לוכדות דיוקנאות, טקסטורות, דפוסים ובגדים, לרוב בונות סטים ארכיטקטוניים משלהן ואז מסדרות תמונות ליצירת עולמות חדשים לחלוטין, המתייחסים לזיכרונות אישיים ולמורשת תרבותית רחבה יותר.
