הדמויות האנושיות שמפסלת האמנית הברזילאית, לא יעמדו לנצח כמו אנדרטאות רבות אחרות במרחב הציבורי, הם לא עשויים ברונזה או שייש אציל, אלא עשויים קרח ונמסים לאט יחד עם הזמן, מתפתלים בעדינות, מתנדנדים, מטפטפים - עד שהם נעלמים.
האנדרטאות שלה, אלפי דמויות קרח קטנות, נמסו ונעלמו בסן פאולו, בפריז, בלפסט, לימה ופורטו. אלפי דמויות בגובה 20 סנטימטר, יושבות על מדרגות במרחבים ציבוריים. הפסלים חסרי הפנים מטפטפים ובריכה לשלוליות קטנות הדמויות חסרות הפנים מייצגות את המובסים, האנונימיים, את מצבנו כולנו כבני תמותה. האמנית משתמשת בקרח נמס, בניגוד לנצחיות הברונזה או האבן, המשמשים בדרך כלל לפסלים ויצירות אנדרטאות המנציחים זיכרון.
אפשר לראות בזה גם השתקפות חזותית של ההתחממות הגלובלית והדרך בה החיים ייעלמו בקרוב מכוכב הלכת.
לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
