בשנות ה-80, הסתופף חג'ג' הנער עם חברים צלמים ומוזיקאים וצילום היה עבורו רק תחביב. היה לו בוטיק אופנה קטן בקובנט גרדן, בשם R.A.P והוא עשה סטיילינג ללהקות פופ, תקליטנים במועדוני לילה ולסרטוני מוסיקה.
יצירותיו של חג'ג מושפעות מאוד מסצנות המועדונים, ההיפ הופ והרגאיי של לונדון בא גדל כנער, כמו גם מהמורשת הצפון אפריקאית שלו. הדיוקנאות הצבעוניים והמרתקים שלו משלבים בין האוצר החזותי של צילום אופנה עכשווי, פופ ארט, בפרשנות אינטליגנטית על השפעות המסורת על מיתוג גבוה ונמוך והשפעות הקפיטליזם העולמי על התרבות בזו ובכלל.
"לבוש מסורתי במרוקו, הוא בינלאומי בלונדון זה בינלאומי. גבר מרוקאי בשמלה, זו 'שמלה', לפי אדם מערבי. אצלנו זה חלק מהמסורת", מסביר חג'ג' "אני מרחיב את מרחב הראייה של התרבות המערבית למסורת האפריקאית: אני יושב באמצע ומנסה לספק חור הצצה לתרבות שלי. לכן אני משתמש בוויטון וכאלה, לצד האלמנטים המסורתיים. מכיוון שקל לי אז יותר לתקשר עם אנשים מהמערב. מותג הוא חלל נוחות; זה כבר לא מאיים. זה לא מוסלמי או ערבי: זו אופנה".

עבודותיו נמצאות כיום באוספי מיטב המוזיאונים בעולם. הוא אומר "אנחנו נהנים להסתכל על אמנות שמציגה את החיים בפנטזיה; רצוי בצבעים עזים. למרות שלאמנות מינימליסטית וקונספטואלית יש מרחב בולט בסצנת האמנות כיום, תמיד תהיה לנו הערצה לאמנות שמראה עד כמה האמן שפך את נשמתו ליצירה שלו, שלקח קטע מחייו והניח אותו לפנינו בצורה שמעולם לא חשבנו עליה".
הכי בולט בעבודתו של חג'ג', היא השפה האסתטית החזקה, הנועזת והחצופה, של צבעים, צורות ודפוסים, המאזנים בין מזרח למערב. כל יצירה שלו בנויה בקפידה, עם מסגרת בהתאמה אישית, הכוללת בדים וחומרים מאפריקה לצד פריטי פופ כמו פחיות קוקה קולה ומוצרי צריכה זולים מהשוק. "יכול להיות שהם נקנו בזול, אבל אני גורם להם להיראות מפוארים", הוא אומר ואכן, המצולמים שלו מתחזים לדוגמנים, מתעמתים מולנו במבט ישיר ומפגינים בטחון וגאווה בלבושם. חג'ג' מעצב את מרבית הבגדים בצילומים שלו, זו דרכו להטביע את התרבות שלו בתוך מה שהוא רואה כתיעוד חזותי. הרקע הגלובלי של הדמויות שלו, לעתים קרובות יהיה הנהון לחוויית העולים והפליטים שהוא ורבים מבני גילו עברו במסע טרנס-תרבותי.