היא רוקמת סצנות אימפרסיוניסטיות על בד, במראה גולמי וצנוע, כל סצנה, כמו סימפוניה, נחתכת לתוכניות בעלות פרטיטורה ומנגינה משלהן, והן מוסיפות זו לזו בהרמוניה מושלמת. מפיסות הבד הקטנות שלה שנלקטו, נחתכו והורכבו בקפידה, עולות סצנות עתירות בדמויותיה הקטנטנות, רקומות מאוד פשוט, אבל מאוד בדייקנות, מתרוצצות, באות והולכות בחיוניות מבעבעת.
זו יותר מאהבה לנופים, סנדרין אוהבת אנשים, מה שהיא יוצרת אלה תמונות מהחיים.
סנדרין עבדה 30 שנה כמהנדסת ערים ורקמה הייתה עבורה רק תחביב לנשמה, עד שהקימה את המותג הצנוע שלה La Filature, כשהיא סוף סוף פורשת את מלוא הכישרון שלה.