עבודתה של Esther Stocker, שהוצגה בביאנלה בוונציה וביריד הבינלאומי במילאנו, מורכבת בעיקר ממיצבים המציגים מרחבים בפרספקטיבה מופשטת וגאומטרית, שהם פרשנות תלת מימדיות של ציוריה, המסתפקים בשחור, אפור ולבן. ניתן לתאר אותם כציורים מרחביים, פיסוליים או דווקא כחללים ציוריים.

המבנים הגיאומטריים שלה מבוססים על מודולים שחוזרים על עצמם לנצח, יוצרים קצב חזותי מסודר לכאורה, שאליו היא מוסיפה סטיות, על מנת ליצור קצב סמוך, אך חדש. סטייה באיזון האופטי, היוצרת הפתעה ורגש, באמצעות הפרעה מכוונת של הסדר והממד המישורי.
סטוקר בוגרת האקדמיה לאמנויות יפות בווינה, האקדמיה לאמנויות יפות בררה (מילאנו) והמכללה לעיצוב מרכז האמנות בפסדינה, קליפורניה.
היא מציגה באופן קבוע במוזיאונים בינלאומיים, ירידים בינלאומיים ובגלריות ברחבי העולם. בשנת 2018, הציגה מיצב בשיתוף פעולה עם Iris van Herpen.
"בעיני חשוב לגרום לקהל להבין שלא מדובר ב'צורה למען הצורה': לצורה יש בתוכה ממד חברתי וקיומי", היא אומרת "בציורים, בפסלים ובמיצבים שלי אני מנסה לתאר את העמימות ואי הוודאות של המערכת. אני משתמש בדייקנות של מערכת כדי לחקור את המערכת עצמה. אני מנסה לשחרר ולנטוש את דרכי הראייה וההבנה שלנו הקשורות בזיהוי של צורות ושמבדילות אותנו זו מזו, לפעמים באופן לא מודע."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
מילה אחת ששינתה את מהלך היסטוריה: “מוקוסאטסו”
השראה
מילה אחת ששינתה את מהלך היסטוריה: “מוקוסאטסו”
  בשנת 1945, לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, לאחר מותו של היטלר וכניעתה
בין היעדר לנוכחות: יובל שיבולי מתעד מבנים פצועים ממתקפת הטילים
השראה
בין היעדר לנוכחות: יובל שיבולי מתעד מבנים פצועים ממתקפת הטילים
בתהליך העבודה על הדימוי מפעיל שיבולי מנגנונים של מחיקה, טשטוש, הבהרה והשחרה. אזורים בצילום
כאשר אמנים מעצבים כסאות
השראה
כאשר אמנים מעצבים כסאות
                           

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.