מושבת מקלט זו הוקמה על ידי Lya Battle ילידת קנדה ובסיוע בן זוגה Alvaro Saumet יליד קולומביה ובמימון פרטי, באתר חווה משפחתית רחבת ידיים של סבה, בהרי מרכז קוסטה ריקה. הטריטוריו מבצע עיקור וסירוס לכל כלב/ה שמהגר אליהם, חיסון וטיפול נגד טפילים ובדיקה אם נדרש טיפול רפואי נוסף. כל הכלבים מקבלים מזון, מים ויצועי לינה במבנה מוגן וגם תרופות, אם צריך. עובדים ומתנדבים עוזרים להאכיל ולרחוץ אותם. המקום מארח מבקרים באירועי אימוץ.
למעלה משני מיליון כלבים משוטטים מסתובבים בקוסטה ריקה. זה מהווה סיכון לבני אדם וגם לכלבים והמספרים רק עולים מדי יום. המדינה הפלילה הרג כלבים (שלא כמו בניו זילנד, למשל, המקיימת מדיניות התומכת בהמתת חתולים) ובחרה פשוט לעקר ולסרס כלבים במקום זאת. אך סיכויי אימוץ של כלבים גזעיים גבוה במידה ניכרת מאשר כלבי רחוב.
אלא שהכל הוא כנראה עניין של שיווק נכון, בטריטוריו לעומת זאת, יודעים ליצור אילן יוחסין ייחודי לכל כלב רחוב ומשייכים אותו לזן מיוחד לו, התואם את אישיותו ומאפייניו המיוחדים – עם שמות כמו "פינצ'ר ספנייל פרוותי" ו"טריירוואווה מנומשת". כאשר הווטרינר הראשי של טריטוריו הופיע בטלוויזיה בקוסטה ריקה, הוא סיפר על תארי הגזע המיוחדים שהוענקו להם והדגיש את הייחודיות שלהם "הכלבים האלה קיימים רק בארצנו", גילה בהתלהבות. משפחות רבות יצרו אחר כך קשר עם התוכנית ואמרו שהם רוצים לאמץ את "השפטיר הסקוטי השפנפני" או את "השנופוקס האירי ארוך הרגליים". ההשפעה שהייתה לכך על הגידול במספר אימוצי הכלבים, חשף את האופי השרירותי של אילן היוחסין, שהוא עצמו המצאה אנושית, אבל מה שחשוב, גרם לכל כלב להיראות מיוחד וייחודי והפופולריות של הטריטוריו גברה וכעת הוא מקיים אירועים וטיולים, שבהם המבקרים יכולים לשחק בהרים עם מאות גורים.
גודש המבקרים הביא לסגירת המקום על ידי הממשלה, אשר התירה את פתחתו המחודשת רק לאחר שהמקום דאג לתשתיות בטיחותיות לאלפי המבקרים.
את שמו של המקום לקחה Battle משפת ה-Bri-bri של הילידים בקוסטה ריקה "זגואט הוא ניצול. הוא לא נוצר מהכלב היפה ביותר שעשו אותו כדי להזדווג עם הכלב היפה השני. לא, זה ניצול עם ניצול. אם יש משהו שהוא גיבור, זה זגואט. זה כלב שעשה את זה, כנגד כל הסיכויים", היא אומרת.
ההערכה היא שעד היום הציל המקום כ-15,000 כלבים משוטטים.

לאתר