בעמק המשתרע במרחק של 40 ק"מ ממאצ'ו פיצ'ו, פרו, המתחם המקודש Ollantaytambo היה מרכז דתי וגם צבאי וחקלאי, בתרבות האימארה בת ה-800 שנה. הוא פעל בשיאו בתקופת הזהב של אימפריית האינקה (1418-1471), עם זאת, מעריכים כי נבנה לפני 3500 שנה. המתחם שימש גם כמבצר במהלך ההתגוננות המוצלחת אך עקובה מדם נגד הפלישה הספרדית ב-1536.
תהליך הבנייה של המתחם העתיק הזה עדיין מדהים בשל הגאונות מאחורי האדריכלות וההנדסה שלו והוא עדיין מהווה אחת התעלומות הגדולות ביותר של העולם העתיק. לדוגמה, בני האינקה הסיטו תעלת מים שלמה, כדי להעביר סלעים גדולים ממחצבה במרחק של 6 ק"מ משם. הסלעים המלוטשים והשלמים ללא רבב, הגיעו ללא כל נזק ומוכיחים עד כמה עובדי האינקה היו מיומנים. יתרה מכך, הם נאלצו לבנות את המתחם הזה במדרון תלול למדי בגובה 2,792 מטר.
האבן עם שתים עשרה הזוויות של Hatunrumiyoc בקוסקו, פרו, היא אחת הדוגמאות המתוחכמות ביותר לכושר ההמצאה של האינקה, עם 12 הזוויות שלה המשתלבות בצורה מושלמת בקיר שמסביב. הוא הונח על ידי בנאים באינקה לפני למעלה מ-700 שנה. החומר הוא סלע שעומקו כשישה מטרים ומשקלו שישה טון. המשמעות של 12 הזוויות אינה ידועה, אך מאמינים שהיא מייצגת את החלוקה של 24 המשפחות בקוסקו. האבן הייתה במקור חלק מארמון האינקה שנקרא Palacio Inca Roca. בתחילת המאה ה-20, הוא הפך לארמון הארכיבישוף.
עבודת האבן הפרפקציוניסטית של האינקה היא יוצאת דופן. הסיבה לכך היא שהם הניחו את האבנים בצורה כה מדויקת עד שלא היה צורך להשתמש בטיט כדי להחזיק אותן יחד. למעשה, ההתאמה כל כך מושלמת והאבנים מתאימות זו לזו, עם מפרקים תואמים, עד שפיסת נייר לא תוכל להשתחל ביניהן. כתוצאה מכך, הקונסטרוקציות שלהן היו גם כל כך יציבות, שהם פשוט "רוקדים" ואז מתיישבים מחדש במקרה של רעידת אדמה.
