הקהילה הזו יודעת לנצל את המרב מהשטח המצומצם שלה מפעילה במקום כנסייה, בית ספר, שתי חנויות ומסעדה אחת. ברחובותיו המתפתלים ובסמטאותיו הצרות משחקים ילדים ובני נוער רוקדים לצלילי מוזיקת שמפטה.
האי התאכלס רק לפני 150 שנה. הוא ממוקם באזור של ארכיפלגים לא מיושבים, שבו צומחים מנגרובים מוגנים ושוניות אלמוגים, עם ציפורים וצבי ים. האי נקרא על שם הצלב הלבן הניצב בכיכר קטנה (סנטה קרוז פירושו 'צלב קדוש'), האי כולל כנסייה, בית ספר, חנויות ומסעדה אחת
לתושבים באי יש רק שישה שמות משפחה שונים, עדות לאופן שבו כולם קשורים זה לזה בקשר דם או בנישואים. הבתים צבועים בירוק ליים, צהוב בננה וכחול שמיים. אין באי שטח שמאפשר לבנות עוד בתים והם בונים לכן קומה שנייה. אין באי תושבים שאינם ילידי המקום והם מתגוררים בכ-100 בתי האי, שבהם 10 דיירים תחת קורת גג אחת אינם נדירים.
שקט ושלווה שוררים באי, ללא פשע, מכוניות או אופנועים. אין צורך בנוכחות משטרתית באי הקטן הזה, שבו כולם מכירים ודואגים אחד לשני, אף אחד לא נועל את דלתותיו ומעולם לא התרחש שם פשע. האי גם נקי מתנועה ורעש מכוניות, ישנם ארבעה רחובות ראשיים באי, אף אחד אינו רחב מספיק למעבר מכוניות או משאיות ומכיוון שהמרחקים קצרים, אנשים הולכים ברגל או שטים בסירות כדי להתנייד.
האי מלא ילדים: 65 אחוז מתושביו הם מתחת לגיל 18, מה שמראה עד כמה ההורים מעריכים את הסביבה הבטוחה שלהם. הילדים משחקים כדורגל, יוצאים בסירות לדוג, משתכשכים במים ורצים מתחת לכבלי כביסה מתנפנפת בשכונות, הכל תחת עיניהם הפקוחות של בני משפחה. יש בית ספר אחד באי שמסתיים בכיתה י'; תלמידים המעוניינים להמשיך בלימודים עוזבים את הבית ואת האי, אך רבים גם חוזרים אליו.
תושבי האי פועלים לשימור צבי ים. השפע של הים הקריבי היה זה מכבר המקור העיקרי למזון ולהכנסה לתושבי האי: מגוון דגים, לובסטרים, שרימפס – וגם צבי ים. מאז שתושבי האי למדו על מצבם של היצורים המוגנים הללו, חל אצלם שינוי תרבותי. בעוד שצבי ים היו בעבר מקור מזון משמעותי, כיום התושבים נמנעים מללכוד אותם. אם הם מסתבכים ברשתות דיג, ישנו חוק לא כתוב: משחררים אותם. לא רק שתושבי האי הוציאו את צבי הים מהתפריט שלהם, הם גם מחנכים מבקרים לגבי הצורך הקריטי להגן עליהם.