בחצי האי המרוחק של רוזלנד, שם בחיק הטבע ובאוויר הפתוח, על גבעה ירוקה המשקיפה לאוקיינוס, מתגלה בקתה זעירה, מוקפת שולחנות קבוצתיים ארוכים, סביבם סועדים משפחות וזוגות מאפים, לובסטרים מעושנים וסרדינים שניצלו על עצים. בלילה, כשהשמש שוקעת, הם יורדים לחוף וסועדים מתחת לכוכבים, כאשר הילדים משחקים בים והגלים מלטפים את רגליהם.

 

בני זוג שפים צעירים והצוות שלהם, מגישים אוצר קולינרי מתוצרת מקומית, של הים והשדות שמסביב והכל מצריף פשוט עם סככת עץ צבועה בירוק, עם צוהר פתוח, על צוק המשקיף על מפרץ הים.
זו לא הודו, או האיים הקריביים – אלא קורנוול. אנחנו בחצי האי רוזלנד בקצה חוף Porthcurnick Beach, אחד המפרצונים הקטנים שנוגסים בקו החוף של המחוז הדרומי ביותר של בריטניה, ב-Hidden Hut.

 

 

 

 

 

 

מאז ש-Simon Stallard ובת זוגו, Gemma Glass, השתלטו על הצריף הישן והרעוע משנות ה-20, לפני ארבע שנים, הם הפכו אותו לאחד היעדים החמים ביותר במחוז ואולי גם במדינה. כאשר כרטיסים לסעודות השבועיות יוצאים למכירה מקוונת בשעה 19:00, הם אוזלים בתוך שעה, גם לחודשים הבאים. ביונסה לא מוכרת כרטיסים להופעות שלה בקצב כזה.
הסועדים משתפים עם חבריהם לשולחן, סיפורים על איך הם הצליחו להזמין מקום. "לקח לנו שנתיים להשיג מקום", מודה זוג בן עשרים ומשהו שמתארח בקמפינג מקומי. "אתה צריך להיכנס לאינטרנט בשעה שבע בול", מנדב מישהו עצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה הופך את הצריף הנסתר לסנסציה כזו? זה בהחלט לא אוכל משובח או כוכבי מישלן. הנוסחה טמונה בפשטות שלה. הסועדים מביאים מהבית יין ובירה משלהם, יחד עם צלחות, סכו"ם, כוסות וגם, כל מה שעושה להם נוח, כמו כריות, כיסאות מתקפלים, שטיחים, אפילו אוהלים קטנים. ביקיני ובירקנשטוק ממולצים יותר מאשר עניבה שחורה ושמלה אופנתית.
סיימון, שבישל בלונדון, צרפת, אוסטריה ואיטליה, מיומן בבישול בכמויות, הוא מבשל בדרך כלל עבור 80 עד 100 סועדים. השירות הוא כמעט כמו בחתונות – יש תור מסודר המחכה שימלאו לו את הצלחת עד גדותיה.
אבל מה שמיוחד במקום זה האווירה. כולם מדברים אחד עם השני, מציגים את עצמם, כמו מסיבת ברים או ארוחת ערב לא רשמית. השולחנות המשותפים האלה הם חלק מהעניין, עבור הבריטים זה פריצת גבולות, מה שעבורנו הישראלים זה כבר לא חדש במסעדות (נדמה לי ש"זוזוברה" הייתה הראשונה). "אנשים פשוט אוהבים לשבת בחוץ", אומר סיימון.
את הבקתה הרעועה על החוף סיימון מצא בזמן שחיפש עשבי תיבול על שפת הים. הגישו שם כריכים ותה בכוסות קלקר, שאנשים לקחו איתם כשירדו לחוף, כי לא היו שם מקומות ישיבה. הרשות המקומית הוציאה את המקום למכרז וסיימון וג'מה זכו בו. הם קנו בולי עץ ממנסרה מקומית ובנו שני שולחנות וספסלים ענקיים. אחר כך קנו גריל פחמים והזמינו אורחים לגריל דגים. "קנינו מספיק דגים ל-100 איש; הגיעו 200. בפעם הבאה קנינו ל-200 ובאו 300. זה הרגע שבו הבנו שאנחנו צריכים  להיות ערוכים".
המחירים נמוכים. הארוחה היקרה ביותר שהם עושים היא לובסטר מקומי וצ'יפס ב-20 פאונד וארוחות אחרות עולות רק 8 פאונד. יש גם תוספות פשוטות כמו חומוס וזיתים וגם שתייה קלה. סיימון אומר שהם לא מתכוונים לנצל את ההצלחה שלהם ולהעלות מחירים.

The Hidden Hut, Porthcurnick Beach, Cornwall TR2 5EW

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית השראה
+כתבות מומלצות
מוזיאון Douban: אדריכלות שמחברת בין מסורת, טבע וחיי קהילה
מקומות
מוזיאון Douban: אדריכלות שמחברת בין מסורת, טבע וחיי קהילה
  מוזיאון Douban ממוקם בעיירה Ande, באזור ההשקיה ההיסטורי של Dujiangyan, סביבה המאופיינת בכפרים
הצבעים של העצב: איך כחול, אפור ושחור מעצבים רגש
מקומות
הצבעים של העצב: איך כחול, אפור ושחור מעצבים רגש
צבעים אינם רק אלמנט אסתטי – הם שפה רגשית עמוקה. לאורך ההיסטוריה, גוונים כמו
סיפורי בדים: זהות, שייכות והסוואה באפריקה
מקומות
סיפורי בדים: זהות, שייכות והסוואה באפריקה
  הבד המשותף אינו רק אלמנט אסתטי, אלא סמל עמוק לשייכות, אחדות וזהות קבוצתית.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.