במהלך שני העשורים האחרונים, הצלמת טיילה ברחבי אמריקה הלטינית, כדי למצוא נשים – ובסופו של דבר, גברים – עם השיער הארוך ביותר. תחת הכותרת "Las Pelilargas", או "The Long-haiers Ones", מכלול הצילומים שלה, חוגג את ההערצה התרבותית המשותפת לארוכות השיער ברחבי האזור, הן בקהילות ילידים קטנות והן במרכזים עירוניים.

גוף עבודתה הנרחב החל בהרי האנדים, כשהיא צילמה בתי ספר של קהילת הילידים בארגנטינה. הסדרה החדשה שלה נקראת "La Resistencia", כוללת דיוקנאות של קיצ'ווה, הגברים הילידים המתגוררים באוטאבלו, אקוודור. "הסתקרנתי מאוד לצלם גברים אחרי כל כך הרבה שנים של צילום נשים", הסבירה "במיוחד כששיער ארוך מזוהה לעתים קרובות עם נשיות".
באזורים מסויימים, הצמות הפכו לסמלים רבי עוצמה של זהות, כמו גם התרסה נגד קולוניאליזם ואי צדק גזעי מערכתי. בקהילת קיצ'ווה, כמו בקבוצות ילידים אחרות בצפון ודרום אמריקה, גברים ונערים טווים צמות ארוכות כדי להחיות את המסורת שלהם, לאחר היסטוריה של גזירת שיער בכפייה במהלך השלטון הקולוניאלי הספרדי, תוך לחץ להמיר את דתם. "צמות בקהילות ילידים הן סוג של התנגדות, באופן מסוים, כי הכובשים היו חותכים אותן", אמרה "הצמה הייתה סמל של זהות, של אחדות. יותר קשה לקחת ממישהו את השפה, אבל זה מעשה מאוד סמלי שקל מאוד לעשות".
אחד הילידים מספר "נלחמנו קשה על הצמות שלנו; זה היה מאבק ממושך להציג את הצמות שלנו בגאווה. עכשיו, אני מלמד את הילדים שלי שהם חייבים ללמוד מאבותינו ולהעביר לדורות הבאים מה זה אומר להיות קיצ'ווה".
היא מעידה "במובן מסוים זה נכון שהגלובליזציה משנה קהילות, אבל בעיירות הקטנות בצפון ארגנטינה, ההפך הוא הנכון: pelilargas עדיין בכל מקום".

לאתר הצלמת