hotel Les Hautes Roches

במאה ה-18, מחצית מתושבי העיירות הקטנות בעמק לואר חיו מתחת לאדמה, במערות חצובות בידי אדם, בהן חיו הצרפתים במשך מאות שנים, עד שנות ה-50, בחלק מהאזורים היו אלה מערות טבעיות שבהן גר האדם הפרהיסטורי וחלקן האחר, בעיקר מהמאה ה-5, נחצב מנהרות בסלע כדי להכשירן למגורים. לאורך נהר הלואר נחצב סוג מקומי של אבן גיר בשם טופו, אשר שימשה לבניה, לצד אבן פאלון, סלע חולי ופריך מלא צדפים, שנוצר לפני 10 עד 15 מיליון שנה, כאשר הים כיסה את הארץ. המערות שימשו מקלט כאשר הוויקינגים עלו במעלה נהר הלואר במאה ה-9, במאה ה-11 אנשים מסן-הילאר-סן-פלורנט הסתתרו מתחת לאדמה מפני תוקפים מנורמנדי וקשתות רומיות וגותיות, מצביעות על קפלות שנוצרו במהלך המאה ה-12. אנשים יצרו בתי מגורים תת-קרקעיים גם במאה ה-18, בעיקר העניים, אשר נהנו מטמפרטורה קבועה של כ-14 מעלות צלזיוס לאורך כל השנה, אבל גם מחוסר אור ולחות גבוהה שגרמו לכך שמחלות ריאה היו נפוצות. לאחר מלחמת העולם השנייה, ככל שתנאי החיים השתפרו, החלו בתי המגורים הללו להיזנח. חלקם המשיכו לשמש כמרתפי יין או חוות של מגדלי פטריות. לאחרונה, הם התגלו מחדש. חלקם שוחזרו ושופצו כדי לכלול נוחות מודרנית והפכו שוב לבתים, או אפילו למסעדות יוצאות דופן, חדרי אירוח ומלונות.

כך למשל, אם תרצו מלון ללון בו, אזי מלון The Demeure de la Vignole Hotel השוכן בתוך צוק מעל נהר הלואר, יציע לכם חדרים תת-קרקעיים במערות בנות 100 מיליון שנה. הקירות בנויים גושי אבן בצבע קרמל ומשובצים בצדפים וקונכיות, מאובנים שנותרו מהים שכיסה פעם את החלק הזה של צרפת והותיר אחריו מצע עבה של אבן לבנה בשם טופו tuffeau, אבן גיר ירוקה-לבנה.
בניינים רבים בעמק הלואר בנויים מאבן זו. חקלאים של פעם חפרו את הטופו שלהם בעצמם, כדי לבנות את בתי החווה שלהם, אבל החציבה הרצינית הייתה עבור הטירות הייחודיות ואדריכלות מונומנטלית אחרת של עמק הלואר Loire Valley. בצוקים נמצאות גם מנהרות, אשר במהלך פלישות הנורמנים במאה התשיעית והעשירית, הן הפכו לנתיבי מילוט עבור בני מלוכה. הן נחצבו בסלע הטופו של האזור.

ayroulet village troglo dytique rochemenier

ליד הטירה ב-Amboise, משובצות מערות בצוק, חלקן עם דלתות כניסה צבועות בצבעים בהירים, חלונות, תריסים ואדני פרחים. חלקן עם ארובות הבולטות דרך צמחייה מוזנחת בראשי הצוקים. לאחר כרייה נרחבת של טופו שהחלה במאה ה-11 ויצרה חללים בגבעות ובמישורים, אנשים עברו לגור שם. חלקם כדי להימלט ממלחמה, אחרים משום שהמערות היוו מגורים נוחים ובמחיר נמוך. אפילו עד תחילת המאה ה-20, אנשים רבים גרו בבתי הטרוגלודיטים הללו. כפרים שלמים היו מתחת לאדמה. חלק מהאנשים עדיין גרים במערות הללו עד היום ואחרים מוצאים להן שימושים חדשים.

בכפר Rochecorbon, במלון היוקרתי Les Hautes Roches Hotel, שנים עשר מחדרי האירוח של המלון נמצאים במערות צוקים בסגנון חלת דבש, שם הסתתרו נזירים ממנזר Marmoutier Abbey הסמוך, במהלך מלחמות הדת של המאה ה-16. כיום יהיה קשה לדמיין שם אווירה של פחד ואימה, המלון מואר בעדינות באור הבוקע מדלתות זכוכית, חדרים דמויי רחם מטופו, עוטפים את האורחים בדממה ושלווה.
ב-Saumur והסביבתה יש מאות קילומטרים של מערות, חלקן קדוחות במדרונות הגבעות, חלקן מתחת למישורים. רובן נטושות ואחרות שופצו למלונות, מסעדות, מוזיאונים, גלריות אמנים, יקבים, חוות לפטריות, תולעי משי וחלזונות, מזקקת מי ורדים ודיסקו. אלה בתי troglo. בכפרי הצוקים העמוסים בבתי טרוגלו, ניתן לבקר כמעט רק ברגל, דרך הכרמים שבראש הצוק, במורד הדרך, היכן שסוסים ופועלים נהגו להביא את בציר הענבים מהשדות, לאורך השבילים הצרים הללו.
אחד מכפרי הטרוגלודיטים המרשימים ביותר הוא Les Eyzies-de-Tayac-Sireuil, שנבנה מתחת לצוק באתר של מערות פרהיסטוריות בדורדון, צרפת.
העיירה Turquan פיתחה שורת מערות המשקיפות על הלואר, לאשכול סדנאות, שבהן אומנים עובדים, מלמדים ומציגים את מלאכת ידם. בעיירה Doué-la-Fontaine, נמצאת חוות הפטריות התת-קרקעית La Cave Vivante ובמסעדת Les Caves de la Genevraie המנות משחזרות מאכלי חקלאים מהעבר, עת כולם חיו והתגוררו במערות, כמו לחם מאפה מקומי מיוחד בשם fouées.