ספטמבר עד מאי הם החודשים הטובים ביותר לביקור – ודצמבר עד פברואר מומלצים במיוחד, מכיוון שיש בהם עד 17 שעות של אור יום. ישנם שני סוגי טרקים לחוות את פלא הטבע הזה: טרק ה-O Circuit למיטיבי לכת, המבקשים להקיף אותו בגדול וטרק לפחות הרפתקנים, שמסתפקים במעגל של גרסה קצרה יותר בשם W Trek.

הפארק הלאומי שהוקם ב-1959, משתרע על פני 1,814 קמ"ר של יופי טבעי, שבזכותו הפך לאחד מהסמלים של דרום אמריקה. רכס הרי פיין Cordillera Paine הוא לב ליבו של הפארק – שלוש פסגות הגרניט המרהיבות, המשתרגות זו בזו ויוצרות את טורס דל פיין הציורי. Paine בשפת המקום פירושו "כחול" ואילו Torres פירושו "מגדלים". הפסגה הגבוהה ביותר היא Cerro Paine Grande, שגובהה 2,884 מ'. האתר מחלוק לארבעה אזורים אקולוגיים, הכוללים את מדבר האנדים, יער מגלן, צמחייה פרה-אנדית וערבות פטגוניות. במרחבי טבע אלה חיים פומות, שועלים, גואנקו והואמול הצ'יליאני, יחד עם 15 עופות דורסים שונים, כמו הקונדור האנדי, הפלמינגו הצ'יליאני, הנקר ממגלן, ברבור הקוסקורובה ואווז מגלן.
ארבעת עמקים חותכים את הפארק, עמק באדר (Valle Bader), עמק העלייה (Valle Ascencio), עמק השקט (Valle del Silencio) והעמק הצרפתי (Valle del Frances), אשר בו נמצא צוק גבוה הדומה לקתדרלה ונקרא קתדרלת סרו Cerro Catedral, שגובהה 2,000 מ'.

כל אלה הביאו לכך שנשיונל ג'יאוגרפיק הכריזה על הפארק כמקום ה-5 הכי יפה בעולם והוא הוגדר כשמורת ביוספרה עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1978.
ויש גם נקודה ישראלית: בין מספר תרמילאים שהצליחו לגרום לשריפות ענק במקום, נמנה גם תרמילאי ישראלי, שבשנת 2011 הצית גליל נייר באזור אסור ושרף כ-176 קמ"ר מהשמורה יחד עם כ-36 קמ"ר של יער מקומי.