קשה להישאר אדישים לעושר הצבעוני, הצורני ולמרקם הייחודי של פרויקט הגמר של שרית מדמון, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון אבני.
כבר בשנה השניה ללימודיה החלה מדמון בחיפוש אחר החומר – מלחים בשילוב פולימר
מדמון (25), בת הישוב רעות, יצרה בעבודת-יד מאז ומתמיד. בגיל צעיר החלה לפסל ולעסוק באמנות והיא למדה עיצוב תעשייתי, דווקא בגלל הפן החומרי שנושא המקצוע, למקום בו ניתן לעבד חומר ולגלות שילובים חדשים ומרגשים.
יציקות פולימר בשילוב מלחים בתוך בלונים המשמשים כתבנית
"בשנה השנייה ללימודים, אמרו לנו לחפש אחר חומר 'מדליק'. כל חומר, ללא הגבלה. בחרתי בפלסטיק נוזלי בשילוב עם מלחים – וידעתי שאני אמשיך עם זה". אותו תהליך של יציקת פולימר בשילוב עם מלחים, על גבי בלון המשמש כתבנית זמנית, התפתח מאז עד לפרויקט הגמר.
התוצר הסופי הוא תוצאה של מחקר חומרי, ששואל שפה צבעונית וטקסטואלית ממעמקי הים ויצוריו, תוך בדיקה רחבה של מינוני החומרים ואופן העשייה, החל בבחירת סוג הבלון שיוכל לשאת את הריאקציה בין החומרים ולא להתפוצץ, דבר שקרה לא מעט. מדמון הקימה חלל עבודה ביתי וערכה בו ניסויים.
"בתהליך הניסוי, הבנתי שהאור חושף טקסטורות וחללים חדשים. זו בעצם מין ניגודיות צורנית, בין האור הדלוק לכבוי", היא מתארת.
האור חשף טקסטורות וחללים חדשים
הכותבת, מירב אשריאן, היא סטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT חולון.
