הקשר לווס אנדרסון אינו מקרי. האסתטיקה המזוהה מיד – פלטות צבעים, סימטריה מושלמת, אדריכלות ייחודית ותחושה שובבה של תיאטרליות – הם ההשראה העיקרית לעיר העיזים "קוזי". בדיוק כמו בסרטיו של אנדרסון, הכפר מטשטש את הגבול בין בדיה למציאות, והופך את מולדובה הכפרית לנוף קולנועי שבו כל זווית נראית מבוימת, מאוזנת בצורה מושלמת, וכמעט קסומה מכדי להיות אמיתית. כאן, האסתטיקה הזו נפרשת על פני כפר שלם שעוצב כך שירגיש חלומי, מוקפד ועם נגיעה של סוריאליזם.

מהות הפרויקט טמונה בבחירות האדריכליות שלו. כל בקתת עיזים – וכן, העיזים באמת חיות בה – נבנתה באמצעות חומרים טבעיים מקומיים. קירות הקש, החימר והסיד מצופים באריחי טרקוטה פגומים שנלקחו מכפרים סמוכים. עץ ואבן שנלקחו ממבנים שנהרסו נוצלו מחדש ביסודות ובחזיתות חדשות, מה שהופך את הכפר לבר קיימא ואותנטי כאחד. במובן זה, עיר העיזים היא גם שיעור באדריכלות אקולוגית ואפס פסולת וגם אטרקציה שובבה.
טיול דרך קוזי הוא כמו לחקור עיר בירה מיניאטורית. יש בניין עירייה, סניף דואר ואפילו תחנת משטרה. משרד מידע לתיירים מקבל את פני המבקרים, בעוד שחנות מכולת מאפשרת לכם לקנות אוכל למארחים שלכם על ארבע, אבל רק במטבע המקומי, מטבע קוזי. גלריית אמנות, בינתיים, מדמיינת מחדש יצירות מופת תרבותיות עם עיזים כדמויות הראשיות: "קוזי ליסה" הפכה במהרה למועדפת על המבקרים. מעבר לגלריות ולמרחבים האזרחיים שוכן "קוזי-נו" הומוריסטי, שבו מבקרים יכולים להמר על איזו עז תייצר הכי הרבה חלב – פרשנות אירונית לתרבות הקזינו – כולם שוכנים בפאתי העיר.

מה שמפתיע ביותר הוא היפוך התפקידים מאחורי הקונספט. בקוזי, עיזים חיות בבתים נעימים עם נברשות, מדפי ספרים וגלובוסים מציצים מבעד לחלונות, בעוד שאנשים שוהים לזמן קצר באוהלים. על צלע גבעה סמוכה, אתר גלאמפינג עם מקלחות, מקררים וחללים פרטיים מאכלס את המבקרים, ומציע נופי שקיעה עוצרי נשימה על העיר. זהו היפוך מודע של נורמות יומיומיות: עיזים כאזרחיות מן המניין של אוטופיה מדומיינת, אנשים כאנשים חולפים זמניים.
עבור מטיילים, עיר העיזים מציעה הרבה יותר מסתם חידוש. ילדים יכולים לתקשר עם ילדים באזור ליטוף, מבוגרים יכולים ליהנות מטעימות יין במרתף או מארוחת ערב במסעדת המלון, והחוויה הכוללת משלבת טיפול, הומור וסיפור אדריכלי. בכל רגע, עז עשויה להתיישב ברוגע על ברכיכם, ולהזכיר לכם שכאן המארחים על ארבע והאורחים הם אלה שמחזיקים את המצלמה.
ההשפעה החברתית הייתה משמעותית באותה מידה. מה שהחל עם שני עובדים מקומיים הפך לתעסוקה יציבה עבור עשרות תושבי פוהרבאה והכפרים הסמוכים. תוך שבועות מהפתיחה, קוזי הוכרז כאחד מיעדי התיירות החדשים החשובים ביותר של מולדובה. הצלחתו כבר עוררה עניין בינלאומי: מספרד, רומניה, פולין וגאורגיה.

"אנו משלבים טיפול בעיזים עם אדריכלות", מסביר סרגיי מירזה, מייסד LH47 ARCH ומייסד שותף של קוזי. "זה לא גן חיות ולא חווה. זה מקום שבו אנשים משלבים את עצמם בחייהם של בעלי חיים. כאשר התפקידים מתהפכים ככה, הרעיונות שלנו לגבי מה שאדריכלות יכולה להשיג משתנים לחלוטין."
עיר העיזים "קוזי" היא יותר מסתם תחנת תיירות. זוהי תופעה תרבותית שזורה בהומור, אומנות ועיצוב מכוון. כמו סרט של וס אנדרסון, הוא מאמץ את האיזון העדין בין נוסטלגיה להמצאה, בין כנות לשובבות. ולכל מי שנשבה באובססיה של האינטרנט לסרט "בטעות" של וס אנדרסון, זוהי הזדמנות ייחודית לחוות את האסתטיקה הזו שקמה לחיים: כפר שלם שמרגיש מקרי, מכוון ובלתי נשכח לחלוטין.

The City of Goats – Kozy
Studio: LH47 ARCH
Location: Pohrebea village, Moldova
Project team: Serghei Mirza, Nikolai Grozdev, Vladislav Petrika, Maria Shova, Vadim Fonariuc, Alexandrina Postolachi
Total site area: 3,000 sq m
Photos: George Omen