האביב היא עונת תחרות "הבית היפה שלי" במטובו, זימבבואה ובכל הכפרים אשר במחוז, בתי מגורים מסורתיים אלה, עם גגותיהם החרוטיים על בסיס דמוי תוף, מעוטרים בעיצובים מורכבים. המטבח הוא לב הבית, שם כולם מתאספים לארוחות ולחיי משפחה, כך שתשומת לב מיוחדת ניתנת לסביבת מגורים זו.
הצבעים הלבנים של הרונדבל, בית כפרי, נגזרים מאפר עץ האומטסווירי, והאדום והצהוב מחימר. מבנים עם צורות של לבנים מרובעות מקושרים לחיי העיר ולכן נתפסים כסימן לקידמה ולשגשוג. לאמנות יש קצב, המושג באמצעות מוטיבים חוזרים כמו משולשים, עיגולים, שברון וקו צולב. יש להם סמליות מיוחדת: השברון למשל, מייצג את הרציפות של המין האנושי, הנצח.
אחד מחוקי התחרות הוא שאסור לחזור על עיצוב מהשנה הקודמת והנשים נמצאות תחת לחץ עצום לספק קומפוזיציות חדשות, ואם המטרה היא לנצח, אפשר אפילו לעצב מחדש את קירות הרונדבל, וליצור גומחות ומדפים חדשים עליהם ניתן להציג כלי בישול (גרסה אפריקאית לויטרינה הפולנית).
חוק נוסף של התחרות הוא שהפיגמנטים בהם נעשה שימוש חייבים להגיע מהאדמה: פיח לשחור, אפר לאפור, חרס עשיר בתחמוצת ברזל לאדום ואבן גיר או אפר ללבן. מערבבים את אלה יחד כדי לייצר צהובים, ורודים, כתומים וכחולים נועזים – כמו גם חום עשיר.

 

 

תחרות "הבית היפה שלי" היא יוזמה תרבותית וסביבתית הרשומה תחת העמותה "Ekhaya Gaia – Maison Terre". היא הושקה בשנת 2014 ביוזמתה של גיאולוגית צרפתיה המתגוררת באזור, Veronique Attala, וגדלה משמעותית במהלך השנים. היא החלה עם 30 משקים והגיע לשיא של 830 משקים שהשתתפו בתחרות בשנה שעברה.
הרעיון נובע ממסורת נדבלה עתיקה, שדעכה, כאשר מדי שנה נשים כפריות היו מקשטות את בתיהן בטכניקות מסורתיות, פיגמנטים טבעיים ודוגמאות בהשראה מקומית, המשלבות שימור תרבותי עם יצירתיות וגאווה. התחרות מפיחה חיים במסורת זו, חוגגת אדריכלות מקומית, מקדמת מודעות סביבתית ותומכת בחוסן קהילתי באמצעות מורשת אמנותית. הפרויקט מקדם העצמה של נשים כפריות ותומך באומניות מקומיות.
הפרויקט פועל כיום בשבעה מחוזות במחוז מטובו. לכל מחוז יש רכזת מחוז מקומית המשמשת כאשת קשר בין הפרויקט לקהילה. בשנת 2025 השתתפו בתחרות 830 משקי בית עם נשים שזכו בפרסים כמו מחרשות, פאנלים סולאריים, מריצות, מיכלי מים, עצי פרי, עיזים – פרסים שמשפרים את חייהם של המתמודדות.
האמנות צוברת פופולריות, ולא רק בזכות התחרות אלא בזכות מעמד המורשת של אונסק"ו שלהם והבתים המעוטרים נהנים מתיירים, יחד עם הפארק הלאומי מטובו.
בגשמי נובמבר קירות הרונדבל נשטפים והצבעים זורמים אל האדמה ממנה באו – עד לתחרות של השנה הבאה, כאשר הנשים חוזרות ואוספות את הפיגמנטים שלהן מהאדמה, כדי ליצור עונה חדשה של יופי.

Photography by Kent Andreasen