הגדר אולי המפורסמת שבכולן, היא גדר הנודעת בשם The Cardrona Bra Fence, במרכז Otago. הגדר נוצרה בוקר אחד בשנת 1999, כאשר ארבע חזיות נשים נמצאו תלויות על גדר התיל לצד הכביש, כשהן מתנופפות ברוח. דבר השמועה היה, שקבוצת נשים חגגה את השנה החדשה במלון קארדונה ואחרי שעזבו את הפאב בשעת לילה מאוחרת, הן החליטו להוריד את החזיות שלהן ולתלות אותן על הגדר.
במהלך השבועות שלאחרי החשיפה, מספר החזיות על הגדר גדל בהתמדה, עד שהיו שם כבר שישים נוספות בסוף פברואר 2000. אלה זרזו מיד את הופעתן של חזיות רבות נוספות. בשנים שלאחר מכן, אוכלוסיית החזיות התרבתה לאלפים והגדר הפכה לאטרקציה תיירותית ייחודית, שצברה תשומת לב עולמית.
עם הפופולריות, החלה הגדר – איך לא, למשוך גם שונאים קנאים וחסודים, שגרסו שהתצוגה של הפריטים האינטימיים של נשים, היא מעשה פריצות מביך. הם תקפו את הגדר פעמים רבות והפשיטו אותה מחזיותיה. אבל בכל פעם החזיות התעקשו לחזור.
בשנים האחרונות, הגדר שימשה לגיוס כספים עבור הקרן לסרטן השד, באמצעות תרומות ששלשלו תיירים לקופת הצדקה הוורודה של הגדר.
אתר ניוזילנדי תיירותי נוסף, הוא גדר מברשות השיניים, הממוקמת על דרך כפרית שקטה ב-Te Pahu. גדר זו מעוטרת במאות מברשות שיניים בצבעים עזים. היוצר החתום על האטרקציה הזו, הוא מקומי בשם Graeme Cairns. גם כאן, הגדר קנתה תהילה באטיות, כשחברים ומבקרים הוסיפו לה מברשות שיניים משלהם. אולם היא התפרסמה עד כדי כך, שאנשים החלו לתרום לה את מברשות השיניים המשומשות שלהם, מכל רחבי הארץ ואף מעבר לים. גם מברשת השיניים של הלן קלארק, ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, תלויה שם.
ניו זילנדים רבים אוהבים לקשט את גדרותיהם בכפכפים, אותם הם מכנים jandal – שום קשר לסנדל ישראלי אלא דווקא קיצור לסנדלים יפניים. השם הוא אף למעשה סימן מסחרי שהוגש במקור על ידי מוריס יוק, שרשם פטנט על העיצוב המפורסם שלהם. הכפכפים הם כיום אייקון לאומי בניו זילנד.
גדר הבטון באלתם שבמרכז העיר טראנאקי, מוטבעת במאות צעצועים לילדים. היא נוצרה על ידי תושבת המקום, פיי יאנג בשנת 1997, כאשר מצאה מכונית צעצוע של ילד על הרצפה מחוץ לביתה. היא שמה אותו על גדר הבטון כדי שילד יוכל למצוא אותה, אך כשהצעצוע לא נדרש ונשר מדי פעם מהגדר, היא קיבעה אותו במלט. ילדים פנו אליה וביקשו ממנה להוסיף גם את הצעצועים שלהם לגדר המצועצעת, שאורכה כיום 20 מטרים.