לאחר שמלחמת קוריאה הסתיימה בשנת 1953, פליטי מלחמה רבים ומשפחות עניות, עברו לגור במרכזים העירוניים המתפתחים במהירות והחלו להקים שכונות, לעיתים קרובות על גבעות. שכונות אלה נקראו בקוריאנית "כפרי ירח" או "daldongnae", בזכות מיקומן הגבוה על ראש הגבעה, שנחשב באופן מסורתי כמציע נוף טוב יותר לירח מאשר בערים שמתחת. כפרים אלה מאופיינים בחוסר תכנון מוחלט, עם גבעות תלולות, סמטאות מפותלות וחללים משותפים קטנים. אך משנות השמונים ואילך, כפרי הירח עברו שידרוג מהיר. בתים ישנים נהרסו והוחלפו במבני דירות רבי קומות. כפרי הירח הפכו גם הם ליעד של אמני רחוב וציירי קיר, שציורי הקיר הססגוניים היפים שלהם מקשטים כעת גדרות, קירות ובתים שהפכו את האזורים האלה שבעבר היו מוכי עוני, למרכזי תיירות תוססים.
אחד הדאלדונגנים המפורסמים ביותר הוא כפר התרבות Gamcheon, הממוקם בפאתי בוסאן, עם בתים הצבועים בצבעים בהירים. כפר עתיר בציורי קיר בשם Ihwa, ליד פארק נאקסאן בסיאול, קושט בציורים ומיצבי אמנות בשנת 2006 על ידי כ -70 אמנים. כיום, זהו יעד פופולרי עבור מקומיים ותיירים מהעולם, בזכות ציורי הקיר והסביבה הנופית שלו. פרויקט דומה בסיאול הוא Gaemi Maeul ('כפר הנמלים') ברובע אינוואנגסאן שבצפון סיאול. 35 ק"מ דרומית לסיאול, ישנם שני כפרי ירח נוספים – הכפר Haenggung-dong והכפר Mural Jidong.
בעיר אינצ'און, שעה מערבית לסיאול, נמצא כפר בעל שם חלומי, כפר האגדות Songwol-dong, ששמו בא לו מהתמקדותו באמנות רחוב לילדים: רחובותיו מעוטרים בציורי קיר של נסיכות, טירות, דמויות מספרי ילדים מפורסמים ופסלי בעלי חיים מוזרים, המשולבים בצורה יפה בנוף הרחוב המכוער.
אמנים רבים גם עברו לגור בכפרים הללו והביאו להקמת גלריות ובתי קפה מגניבים. אולם לצד ההתחדשות המרעננת של הכפרים, פרויקטים אלה, יפים ככל שיהיו, גרמו וגורמים גם לאובדן פרטיות של התושבים. שטף המבקרים לכפרים משבש את ההתנהלות היומיומית של המקומיים.