רובע לב העיר. אדריכלות עדה כרמי -מלמד אדריכלים

האדריכלות, אם היא באמת ציבורית, לא יכולה להרשות לעצמה לשתוק. היא צריכה להתערב ולהתעקש. תפקידנו כאדריכלים הוא לא רק לתכנן מבנים יפים – אלא להגן על האפשרות של הציבור לנשום, להיפגש, להתווכח, להתאהב.
במציאות שבה “הפרטי” הופך למותג ו”הציבורי” נדחק לשוליים, עלינו להזכיר: הרחוב, הכיכר, החצר – אלה אינם שאריות שטח בין מבנים. הם הלב הפועם של העיר, המקום שבו נבחנת הדמוקרטיה במובן הכי פיזי שלה.

רובע לב העיר. אדריכלות עדה כרמי -מלמד אדריכלים

אדריכלות אמיצה לא מסתתרת מאחורי חזיתות מלוטשות. היא פותחת שערים, לא סוגרת. היא מזמינה את העוברים והשבים פנימה, יוצרת מרחב של שיחה ושל נראות, לא של הדרה.
אנו מאמינים כי אדריכלות טובה איננה רק נאה לעין, אלא גם משרתת את הציבור ומעצימה את תחושת הקולקטיב. דרך המרחב הציבורי, אנו מבקשים ליצור חוויה שמחברת בין חומר לרוח, בין אדם לסביבה, בין עבר לעתיד.
האדריכלות איננה רק מלאכת עיצוב של מבנים, אלא בראש ובראשונה יצירת סביבה אנושית. המרחב הציבורי הוא הביטוי המובהק ביותר למפגש בין אדם, חברה ומקום. הוא הזירה שבה מתרחשת חוויה משותפת, מקום של שייכות, של נראות ושל מפגש.

מפעלי סודה סטרים. אדריכלות ותכנון עדה כרמי מלמד אדריכלים. צלם עופר ארוסי

בעינינו, המרחב הציבורי הוא ליבה של האדריכלות האזרחית, והאופן שבו אנו מתייחסים אליו מבטא את הערכים התרבותיים והחברתיים שאנו מבקשים לקדם. אנו רואים במרחב הציבורי המשך טבעי של הבניין ושל העיר גם יחד. המרחב שבין הבניינים, המעבר מהפרטי אל הציבורי, הוא המקום שבו נוצרת חוויה של קהילה. זהו גם המקום שבו מתגשמת האחריות שלנו כאדריכלים לייצר סביבה פתוחה, נגישה, שוויונית ובעלת נוכחות תרבותית. בכל פרויקט, אנו שואלים: כיצד נוצר דיאלוג בין הבניין למרחב שסביבו . כיצד האדריכלות מזמינה אנשים לשהות, לשוחח, להתבונן . שאלות אלה מנחות אותנו גם כאשר אנו מתמודדים עם אתרים רגישים, נופי תרבות או מרקמים עירוניים קיימים.

בית ברל. אדריכלות משרד אדריכלים עדה כרמי-מלמד

לדוגמא, בבית המשפט העליון בירושלים, המרחב הציבורי הוא מרכיב יסודי בתכנון ובאידיאולוגיה האדריכלית של המשרד. התכנון יוצר מעבר מדורג מהמרחב האזרחי אל המוסדי, מהעיר אל מקום המשפט . תהליך המתרחש דרך שדרה פתוחה, רחבה ציבורית וחצרות פנימיות שמזמינות אור, תנועה והתבוננות.
המרחב הציבורי בבניין אינו רק נוף חיצוני, אלא חלק אינטגרלי מהחוויה המשפטית והאזרחית: הרחבה הקדמית משמשת מקום מפגש פתוח לאזרחים, סמל לשקיפות ולנגישות מערכת המשפט. החצרות הפנימיות והמעברים יוצרים דיאלוג בין אור וצל, פתוח וסגור, ומעניקים תחושת טוהר, צדק ושוויון.

מבט משביל הוואדי מפעלי סודה סטרים, עדה כרמי מלמד אדריכלים. צלם עופר ארוסי

בפקולטה לרפואה ומדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בתכנון משרדנו, המרחב הציבורי מתפקד כלב הפועם של הקמפוס החדש וכביטוי לתפיסתנו את האוניברסיטה כמקום של מפגש, שיתוף ויצירת ידע. התכנון יוצר רצף מרחבים פתוחים, מבואות, חצרות, מעברים ומרפסות מוצלות שמקשרים בין מבני ההוראה, המעבדות והשטחים הירוקים. מרחבים אלה אינם רק “בין הבניינים”, אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית והיומיומית של הסטודנטים והחוקרים.
המרחב הציבורי שם נועד לעודד שיח בין דיסציפלינות ולחבר בין עולם המדע לבין חיי הקמפוס. החצר המרכזית משמשת מוקד פעילות קהילתי, מקום להתכנסויות, שיח בלתי אמצעי ומנוחה. המעברים הפתוחים מאפשרים זרימה חופשית של אנשים, אור ואוויר, ומחזקים את תחושת הפתיחות והנגישות. השפה החומרית והאוריינטציה לאקלים המדברי של באר-שבע משקפים כבוד לסביבה המקומית ולתרבות האזורית.

מחלבת שטראוס, עדה כרמי מלמד אדריכלים

באופן זה, המרחב הציבורי בפקולטה מבטא את מחויבותנו ליצור אדריכלות שמחברת בין ידע לאדם, בין סביבה לטבע, ובין הפרט לקהילה, מרחב שמזמין חיים, שיח ותחושת שייכות גם בתוך עולם מדעי-טכנולוגי.
גם בפרויקטים עירוניים כמו תכנון מתחם רובע לב העיר בתל אביב, נשמרת שאיפה ליצירת מרקם אנושי המזמין תנועה, מפגש וריבוי נקודות מבט. המרחב הציבורי שם הוא לא רק רווח בין מבנים אלא במה פתוחה לחיים האורבניים.
במפעל טבע טק ברמת חובב, המרחב הציבורי הוא חלק בלתי נפרד מהחזון התכנוני . יצירת סביבת עבודה תעשייתית שיש בה אנושיות, קהילה ואור טבעי, גם בתוך מערכת ייצור מורכבת ומדויקת. התכנון שואף לטשטש את הגבול שבין “המפעל” לבין “המקום”, ולהפוך את המרחבים שבין המבנים, המעבדות, המשרדים, מרכז ההדרכה והמתקנים הטכנולוגיים למרחבים חיים, מזמינים ונגישים.

מאת: אדריכל שותף אורי לניר, משרד עדה כרמי מלמד אדריכלים

אורי לניר , אדריכל-שותף, עדה כרמי-מלמד אדריכלים. צלם רפי דלויה

מרכז סימולציה, אוניברסיטת בן גוריון. עדה כרמי מלמד אדריכלים

סודה סטרים, משרד עדה כרמי מלמד

נאות חובב, אדריכלות עדה כרמי-מלמד, צלם עמית גרון

בית המשפט העליון. אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי. צלם אלבטרוס