השיטה משתמשת בטכנולוגית למידה עמוקה בשילוב עיבוד שפה טבעית לקריאה וניתוח עמוק של טקסטים בכתיבה חופשית לכדי הבנה של עקרונות תכנון ויצירת קו משיק בין הפרקטיקה האדריכלית למהווים והשאיפות האישיות של האדם לו מיועד התכנון.
במהלך הסמסטר הראשון, התעסקתי באותו מעבר מטקסט חופשי בצורות שונות: כתיבה אישית, סקרים שיתופי ציבור ולבסוף כתיבה אקדמית, שבהתאמה שימשו אותי ליצירה של קני מידה רבים מתכנון הבית הפרטי, לתכנון מבנה משותף, לתכנון שכונה וגם הצעה לתכנון עירוני. כאשר התהליך כלל ניתוח של טקסט, הפקה של תמונה וממנה מידול השארתי של המבט הדו מימדי.

לבחינה ראשונית של קונספט היצירה מתוך כתיבה אישית, לקחתי טקסטים של בני משפחתי, בעלי עבר משותף באותו הבית וניסיתי להבין איזה תוצאות מתקבלות ומה ניתן לעשות לאחר מכן עם הטקסט. כמו שאפשר לראות בתוצרים למשל ניתן לקחת את המודלים שנוצרו מתיאור הזיכרון עבור כל בן משפחה ולייצר בלוק מגורים שמייצר קרבה לפי הקשרים מתוך הטקסט

בסופו של דבר פעלתי באותה תצורה עבור שלושה קני מידה, עבור המשפחה יצרתי את הבית ואת בלוק המגורים, עבור השכונה שבה אני גרה (בת גלים) לקחתי טקסט מתוך סקר על אופי השכונה וחילצתי מאפיינים ליצירה של מבנה מגורים משותף וחתכי רחוב ולבסוף חיפשתי בטקסטים אקדמאיים מידע על יהדויות שונות טרם הגעתן לישראל, בשילוב טקסט אקדמאי המגדיר מה הוא השיכון הציבורי וקיבלתי הצעה למבנה שיכון רחב ומכיל ניואנסים שונים מתוך הידע הנלמד. בכל התהליך הראשון לקחו חלק מעל 300 תמונות שנוצרו מתוך מידע כתוב.

בסמסטר השני
חיפשתי אחר מקרה שבו נדרש לייצר תכנון להמונים ושהפרטים שלו גם אם שונים, חולקים מכנה משותף כלשהו שיאפשר לי לבחון את השיטה. מקרה מרכזי הקליטה של קהילת ביתא ישראל במצבו העכשווי הוא דוגמה כזו. בפרויקט אבקש להציע לכל עולה ולסיטואציה המשפחתית שלו את ההזדמנות לייצר לו תכנון אישי על ידי כתיבה אישית שמתארת את המקום שבו הרגיש "בית"

דוגמה ליצירת יחידת מגורים מתוך טקסט אישי

הבית של יאסו מורכב מתוך תצרף מידע שנאסף לאחר ראיון אישי בו התבקש לענות כיצד הרגיש עבורו הבית ממנו הוא מגיע. בפירוט הוא מתאר את אופי החיים הכפרי באתיופיה, בו הנשים מכינות כדי חרס ואיתם גם עושות הליכות ארוכות הלוך חזור כדי לספק מים לכפר. הוא מספר על בית עשוי תרכובת בוץ שבבסיסה ולכל קוטרה עמודי עץ שכנראה שימשו לתכנון בסיסה. הוא מספר על המשפחה שיושבת סביב הבישולים כל ערב ולאחר מכן מתפרסת בגבולות החלל מיטה עשויה מסגרות עץ ועליהן מתוח עור פרה. ההצעה לבית של יאסו מתבססת על מידע רב אותו הוא חלק ובהתחשב ביכולות הדפסת המבנה מציעה לו חלופה מתאימה

יחידת המגורים של יאסו – דוגמה לעבודה עם טקסט חופשי מתוך ראיון אישי, זיקוק עקרונות תכנוניים מתוך הטקסט ויצירה של הצעה מותאמת אישית

בכדי להפיק תוצאה תכנונית מלאה נדרשתי בפרויקט לייצר גם טיפולוגיות רלוונטיות ואלו נעשו על ידי קריאה של מעל 1000 מסמכים אקדמאיים שנכתבו אודות קהילת ביתא ישראל, העיר גונדר ויהדות אתיופיה.

טיפולוגיות שנוצרו מתוך קריאה של המכונה טקסטים אקדמאיים ואישיים הנוגעים לקהילת ביתא ישראל ובהקבלה ידע מעמיק על יכולות הדפסה של בטון.

תכנית מקורבת לאזור המגורים המציגה כיצד היחידות מתפקדות יחד אחת לצד השניה. גם פה מתוך הכרות עם השוהים העתידיים של מרכז הקליטה ומכך יצירת הקשרי מיקום בהבסתת על הקשרי הטקסט.

בהקבלה לאדם העולה, ישנו המקום אליו הוא מגיע, אותו אני מבקשת לייצג בדמות מבני הציבור של מרכז הקליטה. בהתאם לפרוגרמה המקורית : כיתות לימוד, חדר אוכל ואולמות. מבנה הציבור מבטא את רוח המקום של האדריכלות הבאר-שבעית לאורך השנים. וגם הוא מושתת על ספרות אקדמית ותצלומים שנאספו מסביבת האתר.

תכנתי מקורבת המציגה את השטח שבין המגורים לפרוגרמה הציבורית של המתחם ומציגה מבנה ציבור שנעשה מתוך למידה עמוקה של טקסטים אקדמאיים על העיר באר שבע ואופי התכנון בה.

החלת השיטה: בהינתן פרוגרמה נקבע מה הוא המקום ומה הוא האדם במקרה של מרכזי קליטה התחלקה הפרגורמה למגורים ואזורים ציבוריים כמו: כיתות, חדר אוכל ואולמי התכנסות. מתחמי ציבור נבחרו לייצג את המקום כיוון שהם ישארו במתחם גם לאחר התחלפות העולים ואילו הגמישות התכנונית של אזורי המגורים תילמד בצורה מתעדכנת מתוך הקהילה שמגיעה למקום

תכנית קומת הקרקע 1-250 – חושפת את מהותו של הפרויקט בהבדלי הצבעים. שטחה הכהה הוא כל חלקי הפרוגרמה הקבועים. אלה שמשמשים להכרות עם המקום ומשרתים אותו ללא קשור מחייב לקהילת העולים המשתנה. הם כוללים: גרעיני תנועה עשויי בטון ומחוררים בהמתנה לעליית תפוסת המבנה, מבנה ציבור שעומד בדרישותיה של הפרוגרמה המקורית: כיתות לימוד, חדר אוכל, אולם הרצאות רחב בתת הקרקע ואזורי הסעדה ופנאי ציבוריים. אציין כי ללמידה מהמקום ישנה משמעות גם עבור העולה. מבנה המקום הוא אלמנט מחנך במתחם, שמייצר הכרות ראשונית וגולמית עם אופיה של העיר אליה הגיעה. אם נעשה בצורה מיטיבה יוכל העולה להבין כיצד נראת למשל כניסה למבנה ציבור במקום החדש אליו הוא מגיע כי הוא מכיר איך זה נראה במבנה שבמרכז הקליטה. שטחי המגורים, כמו מפלנטה אחרת, נישאים על גריד המאפשר בעזרת טכנולוגיית הדפסה לייצר את אותה צורה חופשית שנושאת את אופיו האישי של האדם וסביבתו.

"קטלוג" – הצעה רעיונית לממשק איתו יכול לעבוד המתכנן כדי לקבל תמצות מידע והשראה ללמידה מתוך טקסט ויצירה של קולאז תמונות של אובייקטים משמעותיים בטקסט שנכתב על אדריכלות בעיר באר שבע לצורך השראה.

חתך – מצד שמאל ניתן לראות את מרכז הקליטה כיום ולצידו חלופה שנוצרה בעזרת אדריכלות עמוקה. המתחם הוא זמני, הוא משתנה בהתאם צורך והוא מושתת על גריד שיודע להתרחב ולהצטמצם בהתאם לדרישה.

סכמה שמבטאת את יכולתו של המתחם להבנות ולהתכווץ