בניין דירות המגורים 25 Verde, בן חמש הקומות בטורינו Turin, איטליה, תוכנן על ידי Luciano Pia. הוא מכונה Treehouse Apartment בגלל דימיונו לבתי עץ מהאגדות, אבל הוא פונקציונלי באותה מידה שהוא הצהרה אדריכלית. פיה תכנן את הבניין כיער אנכי, סביב 65 יחידות המגורים. 150 עצים בבניין יוצרים מעין יער החוסם רעשים ואת שמש הקיץ החמה, גם מגן על הבניין מרוחות החורף הקשות וגם סופגים 200,000 ליטר פחמן דו-חמצני בשעה.
צמחים כבר לא רק נטועים במרפסות או מודבקים לחזיתות מבנים, אלא הם לוקחים חלק באדריכלות בריאה, בת קיימא ובונה קהילה. Bosco Verticale שתיכנן Boeri Studio במילאנו ו-One Central Park מאת Jean Nouvel בסידני, זכו שניהם לשבחים על יישום חיי הצמחייה, לא רק נוכח ההתעמלות המבנית הכרוכה בנטיעת עצים בגובה של כ-20 קומות באוויר.
הדחף לירוק רב יותר בערים שלנו, הוביל מעצבים לכמה הישגים מוזרים – חשבו על אולה שיירן בסינגפור (אפריל 2015) או על יצירתו של קן יאנג. עצים לעתים קרובות מעוררים השתטות עירונית, כמו גשר גינה בשווי 170 מיליון ליש"ט מעל התמזה.
באיטליה בשנת 2009, 20 יציקות פיברגלס של פיאט 500C הופיעו ברחוב ויה מונטנפולאונה במילאנו – טריטוריה של בוטיקים יוקרתיים. היצירה של פאביו נובמבר, שכותרתה Per fare un albero או, To make a tree, השתמשה בכל מכונית מודל כעציץ ענק, משחק גומלין ביזארי בין שני אלמנטים שמתחרים ללא הרף על מרחב עירוני המתרחש בין חנויות יוקרה. כ-120 קילומטרים מערבה בטורינו, משהו ירוק אף יותר צץ מלב ליבה ההיסטורי של פיאט. במרחק יריקה מנהר הפו ומגבעותיה הירוקות המתגלגלות של טורינו, באזור תעשייה לשעבר, ניצב בית העץ של לוצ'יאנו פיה.
עבודתו של פיה לאורך הקריירה שלו יצרה תגובות מגוונות לעיר טורינו. קרוב למרכז, קאזה הוליווד שלו משתרעת על פני הגנים המלכותיים עם חזית זכוכית משולשת ומרכז הביוטכנולוגיה המולקולרית של אוניברסיטת טורינו רציני כמו ששמו הוא: כמעט שילוב מנזר ברחוב צנוע. כולם תרגילים עשירים ביצירת מקומות, שחולקים עניין בשכבות, אך גם בצמחייה.
אף אחד מהם אינו מפורש כמו בניין זה, המכניס את הגבעות הירוקות הסמוכות לתוך הדירות עצמן. התכנית מפגינה, למרות שובבותה, קפדנות שעדיין קשה להשיג כאשר אדריכלות וצמחים נפגשים. היא לא רק מאמצת את היתרונות הפרגמטיים הרבים של שילוב צמחים בבניינים, אלא גם עושה זאת באופן שמעורר את תחושת הפליאה הילדותית שמעוררים אצל רבים בתי עץ.
פיה מתאר את קומפלקס הדירות כ"מופנם". המרפסות והטרסות שלו מספקות הזדמנות נרחבת להשקיף על הרי האלפים ממערב ועל הגבעות ממזרח, אך האקשן האמיתי מתרחש בפנים, שם הדיירים יכולים להשקיף על נווה מדבר ירוק.
הבחירה בקורטן נובעת הן מעמידותו הטבעית לפגעי מזג האוויר, הן מעור החלודה דמוי הקליפה שלו וכמובן, מצבע גזע העץ שלו. לאורך כל התכנית שולט קורטן, במעקות, בדלתות, בספסלים ובעציצי הצמחים הענקיים הניצבים על המסגרת החיצונית. בהתאם למיקום, גוון הפלדה נע בין אפור ברונזה לחום עשיר, כולם מעט מאובקים למגע. הצמחים עצמם, המתקיימים על ידי מי גשמים שנאספו על ידי הבניין, נבחרו וממוקמים בהתאם לדרישות השמש שלהם. שיחי מייפל ובמבוק נהנים מצל אחר הצהריים של פנים הבניין, בעוד שבחזית הדרומית, עצים זוכים לאור שמש ישיר לאורך כל היום.
הדירות, שנבנו מפלדה ובטון, מצופות ביותר ממיליון רעפי לגש, המפוצלים באופן טבעי לאורך סיבי העץ כדי לשפר את עמידותן. משמעות הדבר היא שכל רעף הוא ייחודי, תוצר של 10 חודשים שהושקעו בהקמת כל אחד בנפרד. לכל הדירות יש שתי מרפסות, אחת פונה אל נווה המדבר הירוק והשנייה אל הרחוב. בפנים, סידור החדרים נותר בידי הבעלים, הבוחר אם הוא רוצה לאמץ בית עץ מופנם או לראות את הניגוד של הרחוב המחוספס שמתחת. דייר אחד, שלא רצה שחלל המרפסת שלו יהיה גלוי לשכנים, סגר אותו לחלוטין עם מקלות במבוק, אך עבור רובם, מיקומם המדורג מעודד תקשורת נעימה בין הדיירים.
