היא סיירה עם מצלמתה בסביבת העיירה שלה, בצפון איטליה, ביקרה בשמורות גידול בעלי חיים, פעילים טבעוניים או פשוט אנשים שאוהבים בעלי חיים. היו כאלה שאימצו חמור, עז, צבים או נחש. רובם יודעים לתאר את אופיים המיוחד של חיות המחמד שלהם ובמהלך השנים למדו כיצד לתקשר איתם בצורה מושלמת. היא אפילו גילתה קהילה גדולה של אנשים העוקבים אחר העולם הבלתי צפוי של חרקים. הם גידלו חרקים והעידו כי הם מקיימים איתם קשר אישי ועדין, הסבירו עד כמה חרקים חשובים לכדור הארץ שלנו, הללו את יופיים ואת אופיים. כל דיוקן צריך לדבר בפני עצמו סיפור אישי, הוא צריך להראות קשר בלתי צפוי שיכול להיות לאדם עם מינים שונים. גם בעלי החיים עצמם הפגינו בפניה "תחושת נוחות" עם העולם האנושי.