לואיס סוריאנו יחד עם שני חמורים עמוסי ספרים, יוצאים לכפרים בקולומביה, כדי להפיץ ידע ודעת לילדים ממשפחות מעוטות יכולת.

 

לואיס סוריאנו Luis Soriano נולד (1972) וגדל בעיירה כפרית קטנה וענייה בקולומביה בשם La Gloria, במחוז מגדלנה. הוא סיפר כי ראה בכך יתרון: "בלה גלוריה למדתי דברים שילד עירוני לעולם לא היה יודע. למדתי על סוגי הציפורים השונים, למדתי כיצד לזהות קיני ציפורים, לזהות את קולותיהן, כיצד הר נשמע בלילה, כיצד הצרצרים שרים בלילה, מתי עונת הדבורים, או מתי הגיע הזמן לאיגואנות להטיל את ביציהן".
לה גלוריה מצטיירת כמו אחד המקומות שהסופר הקולומביאני גבריאל גרסיה מרקס היה כותב עליו בספריו. רבים מהאנשים שחיים בעיירה זו הם קמפסינוס חרוצים – חקלאים מסורים שעובדים בשדות ומגדלים פירות וירקות. סוריאנו גדל על בשדות האלה, אבל הוא בחר לחיות בדרך אחרת מאשר להיות חקלאי. כיום הוא מחנך וגם מפעיל ספרייה ניידת. אין לו מכונית ולא מיניבוס ובמקומם הוא רוכב על שני חמורים עמוסים בספרים. במקום לקרוא לעסק שלו ספרייה ניידת, הוא קורא לה Biblioburro. סוריאנו בילה עד היום קרוב ל-30 שנה שנה בניהול הביבליובורו שלו עם שני החמורים שלו.

 

Scott​ Dalton

 

סוריאנו רואה בכך שליחות. הוא חלם להיות רופא, אך מאחר ולא היה ביכולתו לממן לימודי רפואה, הוא החל את דרכו המקצועית כמורה בבית ספר יסודי, שם לימד קריאה וכתיבה. הוא שם לב שהתלמידים שלו לרוב לא הכינו את שיעורי הבית שלהם והתקדמו מעט מאוד בקריאה ותלה את זה בכך שלתלמידיו לא הייתה גישה לספרים. רבים מהם גרו בחוות מבודדות, קילומטרים רבים מבית הספר שלהם ובמרחק הליכה של 40 דקות ממנו. הוא חיפש דרך לעזור להם. "היו לי 70 ספרים – מילונים, אטלסים וספרי היסטוריה. החלטתי לקחת אותם לתלמידים שלי כדי שיעזרו בהם בשיעורי הבית שלהם. מאחר והם היו כבדים מדי לנשיאה, העמסתי אותם על גבו של חמור", הוא מספר. אנשי העיירה שאלו אותו למה הוא נושא כל כך הרבה ספרים כשהוא רכוב על חמור והוא פשוט ענה להם "זוהי ספרייה ניידת הרכובה על חמור". כך ביבליוברו נולד.

 

 

 

השנה הייתה 1997 והמידע על הספרייה עבר מפה לאוזן. מורים היו מתאמים עם סוריאנו את ביקוריו בעיירות שלהם. הוא הוסיף לספרייה שלו חמור נוסף והיה מעמיס ספרים על שני האוכפים של שני החמורים שלו, אלפא ובטו, אשר את שמותיהם מאייתים ביחד "alphabet" בספרדית. ספריית Biblioburro בעזרת שני החמורים אלפא ובטו, הגיעה לבתים של אנשים בעלי משאבים מוגבלים מאוד, בעיירות נידחות ונחשלות.
כאשר סוריאנו היה מגיע לעיירה, כשהוא נושא את סמל הספרייה "BIBLIOBURRO" באותיות כחולות מודגשות מתחת לזרועו, הוא היה מאתר פינה מוצלת, מקים עליו שולחן מתקפל, פורק ופורש עליו את כל הספרים שלו. ילדים היו קוראים בהם או מבקשים ממנו להקריא להם ספר או לעזור להם עם שיעורי הבית. "כוחה של הקריאה הוא לפתוח את הדמיון ולשאת אותך למקומות אחרים מבלי לצאת מהבית, ליצור ולהזין את התודעה בריאליזם קסום", אמר.
אחד הספרים האהובים עליו היה "מאה שנים של בדידות" (Cien Años de Soledad), ספר שממחיש את הריאליזם הקסום שהוא מזכיר. הוא היה מקריא אותו לילדים ובזמן שהקריא, כל מילה הייתה חשובה לו. היה קל לראות כיצד דבריו שבו את לב הילדים.

 

 

 

 

 

Jordan Salama

 

סיריאנו שאב סיפוק רב מעבודתו, אשר לגמרי לא הייתה קלה. מזג האוויר הלוהט בקיץ תחת השמש חסרת הרחמים, או גשמים כבדים בחורף, או הבדידות במסעותיו הארוכים הקשו מאד על עבודתו, אבל סוריאנו לא חשב מעולם לוותר וגם כיום, קרוב ל-30 שנה של פעילות, הוא לא חושב לפרוש. הילדים החיים במקומות המבודדים הללו הרי מחכים להגעת הביבליובורו שלו ולסיפוריו בכיליון עיניים, רצים אליו בהתלהבות כאשר הם כבר מזהים את אלפא ובטו באופק ומקשיבים לסיפוריו בעיניים נוצצות. אלפא ובטו הם כמו הפרפרים הצהובים שתמיד קדמו להגעתו של מאוריסיו בבילוניה, בספר "מאה שנות בדידות". הפרפרים היו ילידי מחוז מגדלנה, בו חי סוריאנו ושם גדל גרסיה מארקס.
לפני שנים רבות, בשנת 2010 הוא כמעט נאלץ לפרוש מפעילותו. הוא נפל מהחמור עליו רכב ורגלו הימנית נרמסה. הפציעה הייתה קשה והוא גם נדבק בזיהום והרופאים לא הצליחו להציל את רגלו והם נאלצו לקטוע אותה. "חשבתי שלא אחזור להיות אותו הדבר שוב. חשבתי שזה הסוף ולא אוכל להמשיך עם ביבליוברו. אבל כשאנשים באו לבקר אותי וראו אותי בכיסא גלגלים, לא יכולתי לשאת לראות אותם כה עצובים", הוא אומר. התאונה הקשה לא עצרה את ביבליוברו, סוריאנו קיבל רגל תותבת, לקח לו זמן להסתגל ואחרי זה הוא סיפר שהוא מרגיש שהוא הולך מהר יותר מבעבר.

 

 

Jordan Salama

 

 

 

סיפורו של סוריאנו נישא למקומות נוספים בעולם. שתי מורות מארה"ב, אליס אנסלי וסנג'ואנה רודריגז, הצליחו לסייע לו במימון טיפול רפואי באמצעות עמותה בשם Books for Change USA. סיפורו העניק השראה לסופרי ילדים אשר כתבו עליו ספרים – "מחכים לביבליובורו Waiting for Biblioburro" מאת Monica Brown, וספר נוסף בשם "Biblioburro: A True Story from Colombia" מאת Jeanette Winter. כאשר שדרן הרדיו הלאומי הקולומביאני האהוב חואן גוסיין שמע על סיפורו של הביבליובורו, הוא שיתף אותו עם מאזיניו ותרומות של ספרים מרחבי העולם החלו לזרום לסיריאנו.
כעת יש רשת של כמעט 20 ספריות נודדות של Biblioburro ברחבי מגדלנה. סוריאנו הצליח לפתוח בית הספר יסודי ראשון וספרייה ציבורית בלה גלוריה, שכעת מלאים במחשבים וטלוויזיות בעלות מסך שטוח, ועמוסים בספרים מרחבי העולם. לאחר מכן הוא ייסד בית ספר שני, בכפר מרוחק ושלישי ורביעי. הוא השיק יוזמה חדשה – Biblioburro Digital, הבאת מחשבים ניידים, טאבלטים וטכנולוגיות אחרות לילדים באזורים כפריים ו-Biblioburro Very Well שמלמד ילדים אנגלית. הוא עצמו חי בבית קטן יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, מוקפים בספריות עם ספרים המגיעים עד לתקרה.
סוריאנו אמנם לא הפך לרופא, אבל בעזרת שני החמורים שלו, הוא לימד ומלמד עד היום את הדור הבא לקרוא ולהגשים את ייעודם, אולי להציל חיים או להיטיב את חייהם של אחרים. "לימדתי והדרכתי צעירים שהם כיום רופאים, בנקאים, נהגי מוניות עקרות בית. רבים מהם באו וביקרו אותי כדי להודות לי על הזמן והסבלנות שהייתה לי איתם. זה פשוט ממלא את נשמתי וזה הגמול הגדול ביותר עבורי" אומר סוריאנו.

 

 

 

Jordan Salama

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית השראה
+כתבות מומלצות
חזיתות קמעונאיות ייחודיות ופיסוליות: סיור עולמי
תרבות
חזיתות קמעונאיות ייחודיות ופיסוליות: סיור עולמי
דמיינו בוטיק יוקרתי בצורת ספינה ענקית העוגנת ברחוב עיר, או חנות תכשיטים שנפתחת כשפיל
אמנות שהיא חלק מהטבע וגם אירעית כמוהו
תרבות
אמנות שהיא חלק מהטבע וגם אירעית כמוהו
                           
למכירה: "הבית הבלתי ניראה" המפורסם, העטוף במראות
תרבות
למכירה: "הבית הבלתי ניראה" המפורסם, העטוף במראות
  במהלך שנות ה-70 וה-80, בני הזוג היו שקועים בסצנת האמנות התוססת של ניו

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.