אך הדבר ששבה את ליבו יותר מכל, היה כשגילה כי קיימים אלפי זנים נשכחים, אבודים או נכחדים של תפוחים, אשר רק חקירה ואיתור של העצים שלהם במטעים נעלמים אשר במחוזות נשכחים, תחזיר אותם למעגל החיים.
בראון בילה את ערביו בחקר הנושא ונדהם לגלות שיש כ-7,000 זנים של תפוחים, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים משלו. אז גמלה בליבו ההחלטה, לפעול למיעת הכחדתם של אותם הזנים הנשכחים.

למרות שזה היה הכי הגיוני פשוט לאסוף ולשתול זרעים מכל תפוח שגילה, מסתבר שתפוחים לא מתרבים ככה: "אם שותלים זרע של תפוח, העץ שיצמח ממנו, ייצר זן חדש לגמרי של פרי", הוא מסביר. תפוחים עוברים האבקה צולבת – כמו בני אדם, הם מקבלים את המאפיינים של שני "ההורים". כך, תפוחים גדלים באופן טבעי כאשר רוח או דבורים מעבירות אבקה מצמח תפוח אחד לפרחים של צמח אחר, הפרחים הופכים לאחר מכן לפרי. לתפוחים יש שני הורים גנטיים ולכן שתילה מחדש של זרעים מתפוח לא תניב את אותו פרי. כתוצאה מכך, "שתילה של עץ היא הדרך היחידה לשמר כל זן ספציפי", אומר בראון.לכן, הוא החל לאסוף ייחורים מכל עץ והשתיל את הייחורים האלה על עצי תפוח קיימים.

בכמעט 25 השנים שחלפו מאז שבראון החל את מסעו, הוא טייל בכל רחבי ארה"ב וילד כך באופן אישי יותר מ-1,200 זני תפוחים, אשר היו נעלמים אחרת. בראון מספר, שבמאה ה-19, עצי תפוחים לבלבו במטעי חוות משפחתיות ובעלי הקרקעות השתילו ייחורים כדי להבטיח אורך חיים לעצים ואספקה של הסחורה החקלאית הזו ​​לטווח ארוך. "לרוב המשפחות היו שלושה או ארבעה זנים של עצי תפוחים בחצר שלהן, וכולם היו שונים ממה שכניהם גידלו", הוא מסביר.
כיום, בראון בן ה-83, מבלה את ימיו בחיפוש ושימור זני תפוחים נדירים ומורשתם. במטע שלו "Heritage Apples", המשתרע על פני שני דונם בקלמונס, צפון קרוליינה, הוא מגדל יותר מ-700 זנים של תפוחים נדירים ובסכנת הכחדה. הוא מוכר עצי תפוחים תמורת כ-20 דולר ליחידה כדי לעודד אנשים להמשיך את השושלת של העצים.