עכשיו התחיל טירוף בבתים. הורים היו שולפים את ילדיהם מהספה בסלון, דוחקים בהם לצחצח שיניים, להתרחץ, למהר להחליף לפיג'מה ולהיכנס למיטה, בדיוק בזמן לפני שתוכניות הערב יתחילו.
הפסקה של שעה זו נודעה בשם "הפסקה לפעוטים Toddler’s Truce", מתוך התפיסה שבלי טלוויזיה, יהיה קל יותר להורים לקלף את ילדיהם מהמסך ולהשכיב אותם לישון. הכל בזכות זאת שתחנת השידור של ה-BBC התגאתה באחריות החברתית שלה ואף הרבתה לשדר תכניות שנועדו לסייע להתפתחות הילד, אותן יצר צוות מיוחד ומסור שהתמחה בתוכניות ילדים.
ההפוגה היזומה החלה בד בבד עם חידוש שידורי הטלוויזיה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946. הצופים ממילא לא היו רגילים עדיין ל-24 שעות של טלוויזיה משדרת. ה-BBC שידר רק מספר מצומצם של שעות במשך היום ולא שידר בלילה. כך ששעה אחת בלי טלוויזיה בערב  לא היוותה עניין גדול. זה אפילו עזר ל-BBC לחסוך כסף על ייצור תוכן יקר. ההכנסות של ה-BBC הגיעו מרישיונה לשדר טלוויזיה ולא מפרסום, כך ששעה מתה לא השפיעה על ההכנסות שלה.
הבעיה התעוררה בשנת 1955 עם השקת ערוץ הטלוויזיה המסחרי הראשון בבריטניה, ITV או ערוץ 3. מאחר והן מומנו מפרסומות, הרי שעבורן אבדן של שעה פירושה אובדן הכנסות ניכר. בשבת, 16 בפברואר 1957, "הפסקת האש" הסתיימה, עם שידור תוכנית מוזיקה בשם Six-Five Special.