ברהאני (49), נולדה באתיופיה, עלתה לישראל ב-1980 (בגיל 4) וגדלה באשקלון ובקיבוץ עלומים, אחרי שירותה הצבאי טיילה בעולם ולבסוף השתקעה בארה"ב בשנת 2000. היא מביאה לארה"ב את בשורת המטבח היהודי-אתיופי, עם המסעדה שלה " Tsion Cafe". היא גם המחברת, יחד עם אליסה אונג, של ספר חדש, הראשון על המטבח האתיופי-יהודי Gursha: Timeless Recipes for Modern Kitchens, From Ethiopia, Israel, Harlem and Beyond. גורשה, באמהרית, מתייחסת למסורת האתיופית של האכלת אחרים מהיד של המארח, מעשה הבא להראות סימפטיה וכבוד.
"הבסיס של המטבח האתיופי בכללותו הוא יהודי מאוד, יותר מכל דבר אחר", אומרת ברהאני, בהתחשב בכך שאנשים נהגו במסורות עבריות באתיופיה לפני הגעת הנצרות במאה הרביעית. התנ"ך מזכיר את בני ישראל שאכלו כוסברה וכמון, תבלינים יקרי ערך בבישול יהודי אתיופי.

עתה אישה ישראלית-אתיופית מביאה אינג'רה – וטשולנט – להארלם. הארלם, בניגוד לברוקלין, מזוהה כידוע עם אוכלוסייה שחורה ולא עם יהודים. "הזהירו אותי לא להתקרב לכאן, כי זה אזור מסוכן. אמרתי לעצמי (צוחקת), כאישה שחורה, מה יכול לקרות לי מלהיות בסביבת אנשים שחורים?". הלקוחות השחורים של המסעדה שלה "קפה ציון", מופתעים לגלות שהמטבח של ברהאני האתיופית הוא יהודי ואילו לקוחות יהודים שלה מופתעים לפגוש יהודיה מאפריקה. ברהאני אומרת להם "אנחנו, יהודי אתיופיה, לא ידענו על קיומם של יהודים לבנים כמו שיהודים לבנים לא חשבו שיש מלבדם גם יהודים שחורים". לדידה, מפתיע יותר שיש יהודים בפולין מאשר באתיופיה. אגב השם של המסעדה, באמהרית, המילה "ציון" לא מתייחסת לירושלים אלא מקושרת באופן כללי לגן עדן או מרחב קדוש.
יש היסטוריה של לפחות 800 שנה ואפילו עוד מימי התנ"ך, עם תיאוריות, סיפורים ופרשנויות כיצד הגיעו יהודים לאתיופיה. אחד מהם מציע ששבט דן התיישב מחדש באתיופיה לאחר נפילת בית המקדש הראשון, במאה השישית לפני הספירה. הרב עובדיה יוסף, ציטט את הטיעון הזה כאשר נתן אישור ליהודים אתיופים לעלות לישראל בשנות ה-70, במסגרת חוק השבות משנת 1950.
במטבח היהודי-אתיופי, ירקות תופסים מקום בולט, עתירי תבלינים פפריקה ופלפל קאיין, קוררימה, ג'ינג'ר טחון, ציפורן, קינמון, אגוז מוסקט, חילבה ועוד. תבשילים הם מרכיב מרכזי במטבח, שלעתים קרובות בנויים על קולט, רוטב סמיך וריחני עם רסק עגבניות, בצל, קוררימה, שום, ג'ינג'ר. היין הוא יין דבש מסורתי בשם שבע טג' (דבש מותסס וללא ענבים). האגדה מספר שמלכת שבא הגישה אותו למלך שלמה והיה לו חלק בהתאהבותו העזה בה.

ברהאני מסבירה שלמיסיר ווט, תבשיל עדשים אדומות פופולארי במסעדות אתיופיות, יש התייחסות עברית בסיפור המקראי של האחים עשו ויעקב "עשו בא מהשדה, היה לו יום מתיש, והוא מריח את התבשיל הטעים הזה שאחיו יעקב בישל. עשו ויתר על בכורתו, כך מספר הסיפור, בתמורה לארוחה עשירה זו".
יהודי אתיופיה חוגגים לאורך כל ההיסטוריה שלהם את החג העתיק סיגד, שבעה שבועות לאחר יום כיפור והוא כולל צום, תפילה, בקשת סליחה וכמיהה לאחדות. הצום נשבר בסעודה נפלאה. היא כוללת למשל מנה אהובה נוספת, דורו ווט, תבשיל עוף שלם, שהכנתו נמנית בין המיומנויות של אימהות יהודיות אתיופיות. יהודי אתיופיה שומרי מצוות אינם אוכלים את מאכלי הבקר המטובלים בחמאה, כפי שנהוג באתיופיה, בגלל איסור ערבוב חלב ובשר. גם מקומם של מאכלים חביבים על החיך הישראלי, כמו שקשוקה ומלוואח, לא נפקד שבמסעדה.
"במהלך העשורים הראשונים של יהודי אתיופיה בישראל, לא היה טף והם השתמשו בתירס, חיטה, סורגום ודוחן כדי להכין אינג'רה, שהובילה לבעיות בריאותיות, אתיופים פתאום פיתחו מחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, ממזון מעובד. עד שלבסוף אנשים התחילו לייבא טף וחזרו לתזונה שהם היו רגילים אליה", היא מספרת.
על ילדותה באתיופיה היא מספרת "חיינו באידיליה עם השכנים שלנו, מוסלמים ונוצרים. הקהילה היהודית נהנתה מחופש, לא נרדפנו. כאשר חגגנו משהו מיוחד, הקהילה היהודית הייתה מזמינה מוסלמים, יהודים ונוצרים. אתיופיה היא הארץ שבה כל שלוש הדתות שגשגו והתפתחו. הנצרות הגיעה רק במאה הרביעית, אבל הדת העברית הייתה הבסיס של אתיופיה. כיום, אנשים בכנסייה האורתודוקסית של אתיופיה לא אוכלים חזיר. שבת היא היום הקדוש שלהם וברית המילה מתרחשת ביום השמיני".

חלל המסעדה של ברהאני, היה בעידן התהילה של הארלם, מסעדה היסטורית בשם Jimmy’s Chicken Shack, שם פעם שטף כלים סקסופוניסט הג'אז המיתולוגי צ'רלי פארקר, בתחילת דרכו ואפילו מלקולם X מילצר שם בצעירותו. שחורים ולבנים התגודדו בו בשעות הקטנות של הלילה, כדי להאזין לבילי הולידיי. כיום "קפה ציון" אותו היא מנהלת יחד עם בעלה, פדמור ג'ון, שמוצאו מהאי הקריבי דומיניקה, הוא מוקד של גאווה פאן-אפריקאית לצד גאווה ישראלית שחורה. "כאדם רב-תרבותי, אני באה לקדם דיאלוג והבנה בין שני מיעוטים – יהודים ואפרו-אמריקאים – שנרדפו במשך מאות שנים", אומרת ברהאני, "למה שלא להתאחד?". לדבריה, כאן שאלת המוצא שלה לא עולה, למשל בהשוואה לישראל המסווגת נשים כאתיופית, רוסיה או תימניה. "אני אתיופית-יהודיה-שחורה גאה שגרה בהארלם ואני חוגגת את כל מי שאני".
בשנה שעברה, ברהאני הפכה את המסעדה לכשרה וטבעונית לחלוטין. המניע היה העלייה באנטישמיות בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. "אני גאה בזהות שלי ואני מעדיפה  להאיר, לזרוח ולהראות מי אני – למרות השנאה כלפינו".