הוא נוסד על ידי הנזיר הודהיסטי טאיצ'ו דאישי, אשר גילה בחוף הים של העיר קומטסו, מעיין מים חמים ומרפאים והקים בצמוד לו בית הבראה קטן, בשם אוואזו-אונסן, כדי לאפשר לתושבים להתרפא וליהנות מהמעיינות. באותה עת עדיין לא היו מטבעות כסף והאורחים שילמו עבור שהותם בפונדק, בתוצרת מקומית.
הסנטוריום עבר בשנת 718, לידי תלמידו של הנזיר, גאריו הושי (הושי פירושו "כומר בודהיסטי" ביפנית), הראשון בשושלת המשפחה, אשר הסב אותו לריוקאן, לאירוח מטיילים המבקרים בחוף.

מאז נפתח, 46 דורות של בני משפחת הושי, המשיכו וממשיכים לנהל את פעילות המלון. "מורשת המלון העתיק שלנו טופחה מאז ועד היום ותמשיך עם הדורות הבאים", מבטיחים זנגורו הושי ואשתו, הבעלים הנוכחיים, באתר האינטרנט של הריוקאן. היסא, בתו של זנגורו האושי, קיבלה עתה את הניהול על הריוקן, לראשונה אחרי שושלת ארוכה של יורשים גברים והיא מסמנת רוח של שינוי.
עם חלוף השנים, המלון הפך בהדרגה למודרני יותר, אך לא איבד את הקסם העתיק המאפיין את המלונות היפניים המסורתיים הללו. הוא מציע כיום שני מרחצאות מעיינות חמים פנימיים ושני מרחצאות חיצוניים. השניים בחוץ, אחד מעורב ואחד לגברים בלבד, שניהם משקיפים על הגן והשניים בפנים, אחד לנשים בלבד ואחר להשכרה פרטית, כך שהמבקרים יכולים ליהנות מבועה קטנה של נוחות יפנית. ישנם 100 חדרים, חלקם סוויטות, היכולים לאכלס עד 450 אורחים. האורחים מתקבלים בטקס תה ומקבלים קימונו כותנה נוח המכונה יוקאטה, להירגעות לאחר הרחצה במעיינות. לשירות שלהם מוניטין רב והוא זיכה אותם בביקורים של המשפחה הקיסרית היפנית, כמו גם פוליטיקאים וסלבריטאים בינלאומיים.
ארבעת אגפי הבניין נקראים, כל אחד בשם של אחת מארבע עונות השנה. חדרי השינה נשארים נאמנים לרוח המינימליזם היפנית, עם מחצלות טטאמי, דלתות הזזה שוג'י עשויות עץ ונייר וואשי, ופוטונים נוחים לשינה – שלא לשכוח את הכריות המסורתיות המלאות בגרגירי אורז.
כל החדרים משקיפים על גן יפני יפהפה, עם עצי ארז ואורן, העוטים בטחב ירוק בוהק. כאן המקום לחלוק כבוד לטואמון סאנו, גנן אומן זה, ה-16 במשפחתו, יצר את הגן היפני של הריוקאן בתקופת אדו, מתוך כוונה ליצור את הרושם של בילוי לילי בלב יער. תוכלו גם לראות את ביתן אנמייקקו, שנבנה בתקופת מייג'י (1869-1912) מעץ ברוש, אשר קיבל את פני בני המשפחה הקיסרית.

אתר המלון