"עמק הוורדים Valley of Roses" בבולגריה משתרע לאורך כ-95 קילומטרים של מרווח צר בין רכס הרי הבלקן והוא לובש וורוד בכל שנה בחודשי מאי ויוני.

האזור עבר מהפך פיוטי רב סמליות, מרובים לפרחים – בעבר נודע האזור בייצור אקדחים, תחמושת וכלי נשק אוטומטיים תחת הקומוניזם וכיום האזור מפורסם כאחד המקורות הגדולים בעולם לשמן המכונה ל"זהב נוזלי". שמן ורדים זכה לכינוי הזה אחר ונדרשים יותר מ-1,680 ק"ג של ורדים כדי לייצר רק קילו אחד של שמן ורדים, בשווי שבין 3,468 ל-6,000 דולר. כיום, פרחי הוורדים האכילים והריחניים מאוד נחשבים לסמל הלאומי וגאוותה של בולגריה, נוכח לחצים כלכליים ואקלים משתנה אשר הופכים את עתידם לבלתי ברור.

הוורד הנפוץ ביותר שנמצא בעמק הוא "ורד דמשק" (Rosa damascena Mill) הוורוד. חלק מייחסים את מקום הולדתו לדמשק, סוריה, בעוד שאחרים מתייחסים לפרס העתיקה באיראן. במאה ה-17, סוחר טורקי הביא את הפרח לבולגריה.
העיירה קאזאנלק נחשבת ללב עמק הוורדים והיא מקיימת פסטיבל ורדים בסוף השבוע הראשון של יוני, המציג קטיף ורדים מסורתי, תהליך זיקוק, ריקודי עם וורדים עטופים בעוגות, סבונים, תכשיטים, יין ורקיה (ברנדי פירות אזורי חזק). יש אפילו מצעד לכבוד מלכת ורדים, שנקטפה מקבוצת בוגרי תיכון.

האזור הוא אזור יין וכולו מוקף בפסגות המרשימות ועוצרות נשימה של הרי הבלקן, ממש במרכז בולגריה. ההרים שמסביב מגנים על עמק הוורדים מפני מזג אוויר קיצוני והופכים את האקלים למושלם לגידול גפנים וייצור יינות בולגריים מצוינים.
בלב העמק שוכן קבר תורכי שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, עם ציורי קיר המעטרים את הקבר והם האטרקציה הגדולה ביותר שלו, שכן הם מתארים מסורות, טקסים וטקסים תרבותיים מורכבים מהתקופה ההלניסטית, אז הקבר נבנה במהלך המאה ה-4 לפני הספירה.
העיר פלובדיב נחשבת ליעד התיירות התרבותי, הדתי, היין והקניות המוביל באזור, עם היסטוריה המתחילה מלפני 8 אלפים שנה והיא העיר העתיקה ביותר באירופה, המאוכלסת ברציפות, והשישית הכי ותיקה בעולם.
photo Yana Paskova

