להרמת הפרויקט "ורוד וכחול" שלה, האמנית הדרום קוריאנית Jeong Mee Yoon, בילתה יותר מ -10 שנים בצילומים של נערות ונערים קוריאניים ואמריקאיים, מוקפים בחפציהם.

בעומס הגרוטסקי וההומוגניות שלהם, התמונות מעלות שאלות לגבי סטראוטיפים מגדריים מחד גיסא ועל הרגלי הצריכה מאידך גיסא.
ורוד לנערות, כחול לבנים: יון החלה את הסדרה בשנת 2005, המראה כיצד שיווק גלובלי מצליח בקידום דיכוטומיה צבעונית זו, השולטת על חדר המשחקים של ילדים מניו יורק לסיאול. התמונות מראות כיצד השימוש הסמלי של סכימות צבעים מן הגיל המוקדם ואילך, מוביל ליצירת זהות מגדרית.
נדמה שהנערות והנערים נבלעים בתוך המסה העצומה של אותם חפצים מוכרים: נסיכות למיניהן, הלו קיטי וברבי בחדרי בנות וגיבורי אקשן ופריטי ספורט כחולים בחדרי הבנים. הסדר והאחידות שבתצלומים, נראה כאילו מדובר במרכולת של חנות צעצועים ולא סביבה ביתית של ילדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
עידן הבינוניות: האם הכל ניראה אותו הדבר?
תרבות
עידן הבינוניות: האם הכל ניראה אותו הדבר?
את המאמר שלו הוא פותח בסיפור אמיתי על שני ציירים רוסיים, אשר שכרו חברה
העיירה הספרדית שמתקשטת ברקמה
תרבות
העיירה הספרדית שמתקשטת ברקמה
                   
גם בלי סמארטפון ביד, רואים את ההתמכרות הדיגיטלית שלנו
תרבות
גם בלי סמארטפון ביד, רואים את ההתמכרות הדיגיטלית שלנו
הרעיון לפרויקט הזה נולד בבית קפה בניו יורק, כאשר הצלם צפה במשפחה שלמה שקועה

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.