1. לבישת בגד ים
לפני המאה ה-20, אסור היה לחשוף את הגוף בחופי ים ציבוריים ואנשים (ובמיוחד נשים) לבשו בגדים מלאים שכיסו את כל הגוף. ואז הגיעו בגדי הים, שלמרות שכיסו את כל גופן של הנשים, הרשויות העסיקו משמרת מוסר שתפקח על צניעותן. לדוגמה, בשנת 1919, העיר ניו יורק העסיקה 20 נשים פקחיות, כדי לסייר בחופים ציבוריים, למדוד את בגדי הים של נשים ולהטיל קנסות על אלו עם בגדי ים לא צנועים באופן פוגעני (כלומר, כאלה שהשאירו את הזרועות חשופות). משטרת הצניעות באוסטרליה העסיקה פקחי חוף שסיירו בחופים עם סרטי מדידה ובדקו האם בגדי הים לנשים עומדים בתקני הצניעות של התקופה. כלל זה בוטל שם סופית רק בשנת 1961.
אם חשבתם שהתקדמנו מאז, אז דעו למשל, שצרפת ביטלה רשמית את האיסור על נשים ללבוש מכנסיים רק בשנת 2013.

2. הליכה בלילה
אם יצאתם לטיול לילי מרגיע בפארק, בשעה מאוחרת וגרתם ביפן הפיאודלית, הייתם נעצרים מיד ובמקרה הטוב מובלים למעצר ובמקרה הגרוע, מוצאים להורג בו מקום.
השוגונות ביפן הפיאודלית החילו עוצר מחמיר, כאשר אף אחד (מלבד הסמוראים שאכפו את החוק) לא הורשה להיות ברחוב לאחר רדת החשיכה, ללא אישור מיוחד מהממשלה וגם אז, להקפיד ללכת רק באזורים שאישרו לכם.
מחפשים הגיון? העוצר נועד למנוע מהאיכרים להתאסף בלילה כדי לתכנן מרד. מעבר לכך, השכל הישר אמר, שמאחר ואי אפשר לעבוד בחוץ בחושך, ברור שכל מי שיצא החוצה בלילה, חשב על משהו פלילי.
נראה לכם שחוקים כאלה היו רק נחלת העבר? תפיסת ההליכה בלילה כעבירה, החלה באנגליה של ימי הביניים, בניו סאות' ויילס והחוק הזה מימי הבניים, נשאר בתוקף עד לפני קצת יותר משני עשורים, כאשר הפרלמנט הבין שהחוק מקפח עובדי משמרות לילה ומקומות פנאי, כמו פאבים – ורק בשנת 1993, החוק בוטל.

3. שריקה
"שרוק בזמן שאתה עובד", שרה שלגיה בגרסת דיסני. במציאות, זה היה מכניס אותה לכלא. שריקה (במיוחד לאחר רדת החשיכה) נאסרה במקומות רבים ברחבי אירופה של ימי הביניים, במיוחד בצרפת ובאנגליה. האיסור נבע מאמונה, שניתן לזמן רוחות רעות באמצעות שריקה וגם פושעים השתמשו בקוד שריקה סודי, כדי לארגן פשעים.
גם כיום, עמים מסויימים מאמינים ששריקה לאחר רדת החשיכה מביאה מזל רע.

4. לבוש סגול
בתקופות רבות בהיסטוריה, לבוש לא חוקי לא היה רק ​​עניין של מה אתם לובשים – אלא גם מה צבע הבגדים שלכם. סגול היה באופן מסורתי הצבע של המלוכה, שכן צבעי סגול היו יקרים להפליא עד כדי כך שרק העשירים ביותר יכלו להרשות אותם לעצמם. בהמשך גילו דרכים משתלמות יותר לצבוע בדים בסגול, כך שאפילו אנשים רגילים יכלו להרשות זאת לעצמם. אבל החופש המתירני הזה לא נשא חן בעיני האצילים, שאסרו על כל אחד מלבד עצמם ללבוש סגול.
במקומות מסוימים (בעיקר באנגליה) חוקים המגבילים את צבע הבגדים שרדו הרבה מעבר לתקופת ימי הביניים.

5. שתיית קפה
לספל הקפה השליו של הבוקר שלכם יש היסטוריה שנויה במחלוקת ומפוקפקת למדי. לגימת קפה במקום ובזמן הלא נכונים, עלולה לגרום ללוגמים להחשב ככופרים או מסיתים למרד.
קפה נשתה לראשונה בעולם המוסלמי בתחילת המאה ה-16 והוא נאסר והותר מספר פעמים כאשר אנשי הדת אסלאמיים התווכחו האם המשקה מקובל. לאחר שהקפה התפשט לאירופה, הוא זכה בתחילה ליחס עויין (היו מקומות בהם הוא נאסר רשמית) כמשקה מוסלמי. גם כיום, מורמונים ואדוונטיסטים נמנעים רשמית מקפה. יתרה מזאת, קפה נתפס כמשקה של מחוללי מרד ומהפכנים, שנהגו לקיים בבתי קפה פגישות חתרניות. אנגליה, פרוסיה ושוודיה, בין היתר, אסרו על שתיית קפה מהטעם הזה. אולי חשבו שמהפכנים נטולי קפאין יהיו מתונים יותר.

6. אכילת יתר
אכילת יתר ככלל אינה טובה לבריאות, אך באנגליה היא הייתה בלתי חוקית לחלוטין במשך יותר מחצי אלף שנה. בשנת 1336, המלך אדוארד השלישי הוציא חוק חדש שקבע שאף ארוחה לא יכולה לכלול יותר משתי מנות. החוק נועד בין היתר לרסן את התיאבון הגרגרני של האצולה, אשר סעודותיהם המפוארות ממש הכבידו על הכלכלה. מצד שני, האיסור נועד גם למנוע מהאיכרים לחקות את הרגלי האכילה של הנעלים מהם.
עם זאת, החוק הזה לא נאכף אף פעם והוא נותר בספרי החוקים האנגליים במשך 520 שנה, עד שנמחק בשנת 1856.

7. נשיקות
גם כיום ההזמנה שאתה יכול לנשק לי, יכולה להתפס כמגונה, עם זאת נשיקות ככלל  באמריקה הקולוניאלית הפוריטנית, היו פשוט לא מקובלות. בניו הייבן, קונטיקט, נשיקות היו אסורות במפורש – אם מישהו יכול היה לראות אתכם. אם אתם נשואים ועושים את זה בביתכם, מילא, אבל נשיקות (או גילוי חיבה באופן כללי) בפומבי? אני מיד קוראת למשטרה. אם זוג נתפס כשהוא עסוק בהתנשקות, הוא היה מושם במעצר ואף מובל לככר העיר כדי לשאת את כלימתו בפומבי, בנוסף לקנס. 

8. חגיגת חג המולד
חלקנו חוגג את חג המולד, למרות יהדותנו, בעוד שדווקא אצל הנוצרים הפוריטנים, זה נחשב בלתי חוקי. גם באנגליה וגם באמריקה הקולוניאלית, חגיגת חג המולד נאסרה מכיוון שהפוריטנים ראו בו חג פגאני חסר משמעות. באמריקה (במיוחד בניו אינגלנד), חגיגת חג המולד החלה להתחולל רק בסוף המאה ה-19.

9. רחצה
וודאי הייתם סבורים שהתפרצות מגפה נוראית שהורגת מחצית מהאוכלוסייה, תגרום לאנשים להקפיד על היגיינה. אבל לאחר מגפת המוות השחור, לעומת זאת, זה קרה בדיוק ההפך. הרשויות, ובמיוחד הכנסייה (עוד תרומה של דת לסבל האנושי), האשימו את הרחצה המוגזמת בגרימת המגפה, מאחר ופתחה את הנקבוביות שאפשרו למחלות שהביאו חטאים מושחתים, להיכנס לגוף. לכן מרחצאות ציבוריות נאסרו ברוב אזורי אירופה ורחיצה פרטית זכתה לגינוי על קלות הדעת, כמעט כמו מי שלא התחסן בעידן הקורונה. מהמאה ה-16 עד המאה ה-19, רחצה סדירה הייתה בלתי חוקית. זה היה מעשה לא רק שמסריח, אלא גם לא חוקי. כך שאנשים מצחינים, היו דווקא צדיקים גמורים. 

10. קיום מין אורלי או יחסים הומוסקסואלים
מין אורלי היה אסור בקנדה, עד אשר הותר רק בשנת 1989.
במשך רוב ההיסטוריה של אוסטרליה, יחסי מין חד מיניים היו עבירה פלילית. דרום אוסטרליה הייתה המדינה הראשונה שבטלה את הפללתם ב-1975.

11. שימוש בשם בדוי באינטרנט
רובנו מרבים להתמש בשם בדוי כדי לא לחשוף פרטים אמיתיים על עצמנו. אלא שחוק הונאות וניצול לרעה במחשבים קובע באותיות הקטנות, שאתם מתחייבים לא לספק מידע כוזב. למרות שזה לא חוקי, שמות בדויים עדיין נפוצים באינטרנט. כאן אני חייבת לספק גילוי נאות.

12. שימוש בגניבה של Wi-Fi
כניסה ל-Wi-Fi החינמי של בית קפה שאתם עוברים לידו או של השכן שלכם, היא עבירה על חוק הונאות המחשבים והשימוש לרעה בהם משנת 1984. יש מקומות שלוקחים את זה ברצינות ואנשים אפילו נקלעו בעטיו של החוק לצרות. גבר ממישיגן למשל נקנס ב-400 דולר וקיבל 40 שעות שירות ציבורי בשנת 2007, על התחברות לאינטרנט של בית קפה מבלי ששילם על שום שרות, משקה או ממאכל. הוא ניצל את ה-Wi-Fi החינמי שלו במהלך הפסקות הצהריים שלו במשך יותר משבוע (מקור: FOX News). אגב, החוק הזה גם אוסר על שיתוף חברים בסיסמאות כמו לנטפליקס.

13. יריקה במרחב הציבורי
במדינות ובערים ברחבי ארה"ב, כולל מסצ'וסטס, ניו יורק סיטי וקנזס, זה לא חוקי לירוק על מדרכות או במקום ציבורי ועליכם למצוא פח אשפה, כדי לבצע את היריקה. הכלל נועד למנוע הדבקות ממחלות. אבל בואו, חוקי או לא, זה פשוט מגעיל.

14. ישיבה על המדרכה
בכ-53 אחוז מהערים האמריקאיות, כולל סנטה קרוז, קליפורניה, ווירג'יניה ביץ' ווירג'יניה – יש חוקים נגד ישיבה, שלא לדבר על שכיבה, על מדרכות ציבוריות. חסרי הבית שמדינות הללו, כנראה מודרים לא רק מקורת גג, אלא גם ממדרכות ברחוב.

15. אי קבלת רשיון להחזיק כלב
במדינות רבות בארה"ב יש להצטייד ברשיון, המתיר לכם להחזיק בכלב שלכם, זאת כדי שתוכלו להוכיח שהוא מחוסן כנדרש.

16. מימון המונים להגנה משפטית
אנחנו מכירים עיתונאים או דמויות ציבוריות, אשר נתבעו על ידי בעלי ממון ופנו למימון המונים כדי לאפשר לעצמם הגנה משפטית. זה היה בלתי חוקי עד 1993, על פי המשפט המקובל ונחשב כעבירה פלילית. ראשית, אסור היה לאדם שאינו מעורב בתביעה משפטית להשפיע על הליכים משפטיים ושנית, אסור לקשור מתן תשלום בציפייה לקבל נתח מההכנסות אם הצד יצליח במשפט.

17. התעטשות
במאה ה-17 (1568–1644), האפיפיור אורבן השמיני Pope Urban VIII, ניסה לאסור על אנשים להתעטש – כי זה נשמע יותר מדי כמו לקבל אורגזמה. אמנם גם אורגזמות וגם התעטשות משחררים אנדורפינים בגוף, אך קווי הדמיון די נעצרים שם. אלא שהתעטשות הזכירה לאפיפיור את צלילי האקסטזה מהנאות גשמיות מגונות.
היה די קשה למנוע מאנשים להתעטש בגלל גזירות גורל כמו הצטננות, אבל אסרו למשל על שימוש במוצרי טבק, מכיוון שהם בדרך כלל גרמו לאנשים להתעטש. מאה שנה לאחר מכן הוסר האיסור על טבק (על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-13) ועד 1779, במאה ה-18, הוותיקן אפילו פתח מפעל טבק משלו.