הבית ניצב באמצע השדות, בקצה היער הלאומי ב-Bellême (נורמנדי, צרפת). שלא כמו הטירות והמנזרים הפזורים באזור, מבנה זה עשוי בטון ובהשראת אדריכלות עידן החלל הקליפורני. הבית, שגודלו 320 מ"ר ונבנה על פארק של 13 דונם, תוכנן בשנת 1976 על ידי איש העסקים Gaston Dreux על סמך רישומי בנו פייר ושופץ לחלוטין על ידי Emmanuel Renoird, בתחילת שנות ה-2000.

עידן אדריכלות החלל, החל בארצות הברית לאחר מלחמת העולם ה-2 ופרח בשנות ה-50 וה-60, עם צורות נועזות, מבנים דינמיים ושפע דקורטיבי, בנייני פלדה שהתנשאו על הנוף האמריקאי.
עידן עיצוב החלל, התפתח במקביל לפיתוח הגרעיני, ארצות הברית ורוסיה הגבירו את היריבות ביניהן במרוץ החלל, שהחל עם שיגור הלוויין ספוטניק בשנת 1957 וטיסת החלל הראשונה של יורי גגארין וולנטינה טרצ'קובה בשנת 1961. האקלים הפוליטי בין שנות ה-50 לשנות ה-70 השפיע על אדריכלים ומעצבים, שניצלו את הצורות והסמלים של התקופה (חלליות, רקטות, לוויינים וכו') ובמקביל החלו בטבילה דמיונית בעתיד, תוך השערה על מה שהחלל יכול להציע באמצעות דימויים עתידניים: מודלים מוזרים, צבעים עזים שהוזנחו בעבר, מוטיבים גלקטיים וכן הלאה.

בהשראת מחוללי התנועה, כמו ג'ון לאוטנר, ויליאם פריירה וצ'ארלס לוקמן, החליט פייר דרו, בנו של היזם וממציא הבתים הטרומיים גסטון דרו, לבנות בית בסגנון אלה שראה במהלך טיולו לארצות הברית, בתחילת שנות ה-70. הוא דמה לחללית עתידנית ובתחילת שנות ה-2000, האספנים ניקולא ליבר ועמנואל רנואר עיצבו מחדש את הנכס, בסגנון המוגזם והדמיוני של הבעלים הקודם. התוצאה, בית גלקטי עם נגיעות צבע שבו משחק האור ואפקטים של חומרים משתלבים עם פריטי עיצוב משנות ה-50 עד שנות ה-90.
הווילה בת שלוש הקומות, השוכנת בלב פארק יער בן 13 דונם, מציעה נוף מדהים של אגם מלאכותי. מוקפת ביצירות אמנות ומיצבים עכשוויים, הוילה דומה לגלריית אמנות, עם מרפסת פנורמית המשקיפה על פארק פסלים.

צילום Manuel Bougot