קשה לקלוט את וילה קפטו במבט חטוף. בית יוצא דופן זה, שנבנה עבור האמן קלאודיו קפטו (1942-2022), ליד ברשיה, באזור לומברדיה באיטליה, נראה כמו מניפסט לאדריכלות פיסולית. עם הארכיטקטורה העשירה והרב-שכבתית שלה, קומפוזיציה של צורות גיאומטריות וצורות אלכסוניות מבטון, זכוכית ומתכת, מורכבות ומסובכות מבחינה ויזואלית כמו תחריטיו המפורסמים של ג'ובאני בטיסטה פיראנסי, של גרמי מדרגות דמיוניים מהמאה ה-18, מייצג תנועה איטלקית של נטיות מודרניסטיות מאוחרות וברוטליסטיות שצמחו בשנות ה-70, בהשפעת המגמות הפוסטמודרניות וההייטק הפופולריות דאז.

פרק ספציפי זה באדריכלות המאה ה-20, הוביל ליצירתן של כמה מהדוגמאות הניסיוניות והנועזות ביותר של אדריכלות ביתית מודרנית, למרות שנפלו לתהום הנשייה עם הזמן. וילה קאפטו מחזירה את התקופה הזו לאור הזרקורים.
הבית תוכנן על ידי האדריכל הפחות מוכר פאוסטו בונטמפי (יליד 1935), שהושפע רבות ממורו, האדריכל הוונציאני המפורסם קרלו סקארפה. האדריכלות של האחרון ידועה במורכבותה הפורמלית ובאובססיה לגיאומטריה. בונטמפי סיים את לימודיו בשנת 1962 והפך ליועץ במחלקת התכנון העירוני של מחוז לומברדיה, עבד על תוכניות רגולטוריות עבור עיריות אגם גארדה בין השנים 1970 ו-1975. במקביל, הוא בנה כמה בתים ניסיוניים ופרויקטים אחרים סביב האגם.

בהשראת תשומת הלב המתוחכמת של סקארפה לפרטים ולחומרים, בונטמפי אתגר את הברוטליזם של התקופה עם גישה כמעט דקונסטרוקטיביסטית ויצר קומפוזיציות פראיות שאינן ניתנות לסימון בקטגוריה. בין עבודותיו הבולטות ביותר נמנות קומפלקס המגורים Cooperativa La Valle in Salò, שנבנה בשנת 1968 ובית הקברות של Moniga del Garda, שנבנה בין השנים 1978 ו-1985. פרויקטיו מרמזים לא רק לגישתו של סקארפה אלא גם ליצירתם של בני דורו, כמו אומברטו ריבה, לאונרדו ריצ'י, ג'וזפה פרגוג'יני וקרלו גרפי, שכולם יישמו אסתטיקה ברוטליסטית על צורות פיסוליות מורכבות.

מדיום הפיסול משווה בין הקריירה של בונטמפי לזו של אחד מלקוחותיו הנאורים ביותר, הפסל הצעיר קלאודיו קפטו, אותו פגש בזמן שעבד עבור מחוז לומברדיה. במהלך השנתיים הבאות, השניים התקרבו ובשנת 1972 ליווה האדריכל את האמן בנסיעת עסקים לצרפת ולגרמניה. באותה שנה, בונטמפי הוזמן לתכנן בית עבור קאפטו; הווילה הנושאת את שמו של האחרון נבנתה בין השנים 1973 ו-1974.

"אבינו איבד את אמו בגיל צעיר. בגיל 14 בלבד, הוא מצא את עבודתו הראשונה כשרטט בסטודיו של האדריכל ברונו פדריגולי כדי לתרום לכספי המשפחה. שם, הוא פיתח תשוקה לאדריכלות ופגש נציגים רבים של סצנת האמנות של ברשיה. הוא השתתף בקורסי ערב לציור ופיסול באגודת האמנים של ברשיה", אומרות מטילדה וג'ובאנה קאפטו, בנותיו של קלאודיו ובעליה הנוכחיים של וילה קאפטו. האמן נרשם בסופו של דבר לבית הספר לאמנות בפארמה. בינתיים, עבודתו כשרטט הביאה אותו למגע עם אומני בדיל מקומיים עבורם עיצב חפצים כמו כדים וצלחות. הוא היה רק ​​בן 19 כשפתח את Metalpilter בברשיה, סדנה קטנה ליצירה מבדיל שהפכה מאוחר יותר לעסק העיקרי שלו.

בשנת 1963, קפטו נישא לפרנקה מנרה. יחד הם החלו לבנות את ביתם ואת סטודיו האמן שלהם. "אבינו ובונטמפי הגו בית כיקום המורכב מיסודות טעונים באנרגיה של צורה, חומר ואור במערכת יחסים דינמית והרמונית זה עם זה. במהלך הבנייה, האתר היה תמיד מלא בסקרנים בימי ראשון, בגלל המראה והגיאומטריה הלא קונבנציונליים שלו, שלא היה אופייני לאדריכלות מגורים. אמרו שזה שדה תעופה ופרשנויות דמיוניות אחרות", מספרים בני הזוג קפטוס.

הקומפוזיציה של הבית היא תוצאה של שזירת נקודות מבט וחוויות; חדרים ומפלסים זורמים זה לזה באופן דינמי. ישנם מדרגות, רמפות וחדרים בזווית אקספרסיבית, המצוידים בפרטים מבניים מובנים של בונטמפי עשויים עץ, מתכת ואבן, תקרות מתפרשות, מנורות, מעקות ורהיטים. אשליה, דרמה ועיוות יוצרים פסל ראוי למגורים, מבוך אשלייתי של מ.ק. אשר, המשקף את האנרגיה היצירתית של יוצרו ושל הלקוח שלו כאחד.
"החיים בבית כילד, במיוחד מבחוץ, היו מהנים משום שמבחינת ילד, הווילה כוללת פינות, סדקים ומקומות מסתור רבים. אך מכיוון שהיא תוכננה מלכתחילה כמוזיאון ביתי לתצוגת יצירות אמנות, היא לא הותירה מקום רב לחופש ולמשחק", אומרות בנותיו של קאפטו.

בשנות ה-70, הווילה הפכה למקום בו נפגשו אמנים מקומיים. ג'ינו קוסנטינו, אלברטו מלי, ברוקל, רינלדו פיגולה, פרנקו גריגניאני, דאדה מיינו, דלימה מדיירוס והשיאו צ'י, כולם הציגו שם עבודות. מפגשים אלה הולידו את הפעילות התרבותית החדשה של קאפטו – Edizioni d'Arte Caffetto, עסק המוקדש לייצור מהדורות מרובות של יצירות אמנות ממתכות שונות, כולל ברונזה, אלומיניום, נחושת ודיל. קאפטו יצר את אלה בסטודיו בקומה העליונה של הבית והציג אותן בגלריה בעלת גג הזכוכית שלידה.
הבית פתוח כעת חלקית לקהל הרחב כמקום לאירועי תרבות, שהיות אמנים ותערוכות. לדברי מטילדה וג'ובאנה: "התוכנית היא להמשיך בדרך בה יצאנו, על ידי הקמת עמותה שתוכל להרחיב את ההיצע התרבותי כאן, לארגן סיורים מודרכים, לשפר את האמנות של אבינו ואת אוסף העבודות של האמנים שפקדו את הווילה, ולשמור על קשר עם העולם האקדמי כדי שהבית יוכל שוב להפוך למקום מפגש ליוצרים; מקום למומחים בתחום האדריכלות והעיצוב."

Image credit: Adam Štěch

FAUSTO BONTEMPI