הבית, המודגש בנגיעות צבע עזות, עיצובים וינטג' וחפצים בעבודת יד, משקף את התשוקה המשותפת של לפלס וקומוי לאמנות ואומנות. ה"פינקה" בת שתי הקומות, שראשיתה בשנת 1890, כללה במקור אורוות ומתקן לייצור גבינות בקומת הקרקע, עם מגורים בקומה העליונה, כפי שהיה נהוג אז – סידור זה ניצל את החום שנוצר על ידי בעלי החיים למטה כדי לחמם את חללי המגורים למעלה.

לפלס וקומוי עיצבו מחדש את הפריסה במטרה ליצור בית מגובש יותר, לאחד את מה שהיו פעם חללים נפרדים לחדרים גדולים יותר, תוך ביטוי השורשים החקלאיים של הנכס. בשיתוף פעולה הדוק עם אדריכלים ואומנים מקומיים, החיו טכניקות קדומות כמו צביעת סיד וייצור טרצו. הקירות הצבועים בסיד חושפים את מבנה האבן המקורי ומדגישים את תקרות הקורות. ריצוף טרצו, שיוצר בהתאמה אישית לפרויקט באמצעות מארה (סוג מקומי של אבן חול המהווה חלק בלתי נפרד מהאדריכלות המסורתית של האי), מוסיף שכבה של פשטות אצילית. אריחי קרמיקה מזוגגים, המצויים על משטחי עבודה בהתאמה אישית ושולחנות מובנים, תורמים למארג עשיר של מרקמים טבעיים, כמו גם מנורות נצרים ושטיחי סיסל. תוספות עכשוויות כמו האח הקובייתי בסלון בהשראת עבודתו של האדריכל הקטלוני ג'וזף סרט, ומסך המקלחת מזכוכית בגוון צהוב בחדר הרחצה הראשי, בהשראת האמן לארי בל מלוס אנג'לס, מכניסים מנה של מודרניות. פלטת הצבעים העמומה של התוכנית והפשטות המקומית שלה מהוות רקע מלא נשמה למערך מרשים של רהיטים וינטג', יצירות אמנות וחפצי נוי שמקורם בשוקי פשפשים וירידים.

Photography by Daniel Schäfer