רב הנסתר על הגלוי: הבית כמרחב רגשי, חושי ופילוסופי

את האדריכלות של דן והילה ישראלביץ’, מייסדי "ישראלביץ’ אדריכלים", לא ניתן להגדיר כסגנון אחד – לפעמים היא מינימליסטית וגיאומטרית, לפעמים חמימה ועוטפת – אך תמיד היא נושאת את אותה חתימה: שילוב של רגש, אינטואיציה צורנית, חשיבה מחוץ לקופסא ויכולת ליצור חוויה מרחבית.

11/2025

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

לרגל צאת ספרם "רב הנסתר על הגלוי" (הוצאת מטר), הם פותחים לקהל הצצה – לא רק לאדריכלות, אלא גם לתפיסה שלמה של מרחב כמרקם רגשי, חושי ופילוסופי. "אנחנו לא מאמינים בבתים שחושפים הכול מיד", אומר דן "אנחנו יוצרים מסע – מהנסתר אל הגלוי – שבו כל צעד מגלה רובד נוסף". זו אינה רק בחירה אסתטית, אלא חוויה מתוזמרת: מהחזיתות הסגורות והמסקרנות, דרך מסלולי כניסה שמפתיעים, ועד פתחים אסטרטגיים שממסגרים את הנוף כמו יצירת אמנות. הילה מוסיפה: "הנסתר בעיניי הוא גם השקט הפנימי ותחושת השייכות. אנחנו מתרגמים את זה לאדריכלות דרך חומר, אור וקומפוזיציה – כך שכל חלל הופך למקום שמרגישים בו בבית".

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

לצד השפה האדריכלית המזוהה שלהם, ישראלביץ’ מקפידים שכל פרויקט יהיה שונה, יחיד ומיוחד. "הבית נבנה עבור האנשים שיחיו בו – לא עבור תיק עבודות או תחרות עיצוב", אומרת הילה "אנחנו לומדים את המשפחה, את אורח החיים שלה, את הקצב, את הצרכים הקטנים והגדולים. רק מתוך ההיכרות הזו אנחנו מתכננים את הפונקציות, את הזרימה ואת האווירה". דן מוסיף: "כשלקוח נכנס לבית שלו בפעם הראשונה ומרגיש שזה 'שלו' עד הפרט האחרון".

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

האדריכלות של ישראלביץ’ נראית לעיתים כאילו נלקחה ממגזין בינלאומי – ובכל זאת, היא עמוק בתוך הקרקע הישראלית. "אי אפשר לנתק אותנו מהמקום הזה", אומרת הילה "אנחנו בונים לאור השמש הישראלית, לאקלים, לתרבות האירוח. יש דברים שאפשר לעשות רק כאן – ודווקא החיבור הזה בין גלובלי למקומי יוצר את הייחוד שלנו".
הפרויקטים של המשרד מאוזנים תמיד בין חוויה רגשית, פונקציה מושלמת ואימפקט ויזואלי – אך אצלם, הלב מוביל "החוויה הרגשית היא נקודת המוצא", אומר דן "הפונקציה והאסתטיקה באות לשרת אותה. ככה אנחנו יוצרים בתים שנחרטים בלב – לא רק בזיכרון החזותי".

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

למרות השונות בין הפרויקטים, האדריכלות של דן והילה ניתנת לזיהוי מיידי – חותמת שאי אפשר לטעות בה. היא נובעת מהקשבה עמוקה ללקוח ולמקום ומיכולתם להטמיע את עצמם בכל סיפור חדש. "הגבול בין אסתטיקה לפרקטיקה הוא דק", אומרת הילה "אבל אצלנו הוא תמיד נפרץ – כדי לייצר משהו שלא היה כאן קודם".

דן והילה ישראלביץ. צלם ערן תורג'מן

דן והילה ישראלביץ. צלם ערן תורג'מן

דן והילה ישראלביץ. צלם עמית גירון

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

ישראלביץ' לא ויתרו על שלב השרטוט האישי "הסקיצה הראשונה היא כמו פעימת לב", אומר דן. "אנחנו מציירים אותה ביד, בעצמנו, גם אחרי שני עשורים. משם הכול נבנה". הילה: "אנחנו ניזונים כל הזמן מאמנות, קולנוע, ספרות. אדריכלות היא אמנות חיה – אבל גם שפת שירות. היא צריכה לרגש, ולהיות שימושית באותה מידה". דן: "מה שלא השתנה – ולא ישתנה – הוא החתירה לאמת. חומרים אמיתיים, בתים שחיים ומשתנים עם הזמן, כמו אנשים". הילה מוסיפה "AI, הדמיות מתקדמות – כל זה נהדר, אבל מחשב לא מחליף אינטואיציה, סיפור ורגש. הטכנולוגיה תומכת, אבל הלב של האדריכלות יישאר אנושי".

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

דן והילה ישראלביץ. צלם עודד סמדר

"העולם מוכן לשמוע את הקול הישראלי", אומר דן "הייחוד שלנו הוא בשילוב בין פשטות לחום, בין אקלים קשוח לפתיחות אנושית. זה הצבע שאנחנו מביאים לשולחן הבינלאומי – ואין דומה לו".
העצה לדור הבא: "אל תרדפו אחרי טרנדים", אומרת הילה. "שפה אמיתית בונים מהקשבה, מהתנסות ומהתבוננות אמיתית בחיים". דן מחייך: "ובשום אופן – אל תוותרו על מה שמדליק אתכם. משם נולדת אדריכלות שאין לה מתחרים".