המבנה ההיסטורי נשא לאורך דורות שימושים שונים: מאסם חציר לאורווה, ובהמשך למחסן יין. תוספת עץ שנבנתה בשנת 1950 הרחיבה אותו, וכעת, עם פתיחת הפרק החדש, הוחלט לשמר את חזית האבן המרשימה כבסיס לפרויקט כולו. גרמן בחר להדגיש את האופי המינרלי של המעטפת הקיימת, ולשבץ בתוכה קוביית מגורים חדשה מעץ וזכוכית – אובייקט עכשווי בתוך קליפה עתיקה.

הפנים נבנה כחלל מואר ופתוח, שבו שלד עץ מוברש ונוף האלפים יוצרים אווירה על־זמנית. גרם מדרגות מבטון מוביל מקומת הכניסה אל החלל המרכזי ואל מרפסת הצופה אל הנוף. האיפוק המינימליסטי של ההתערבות החדשה מחדד את החספוס והעוצמה של המבנה המקורי, ויוצר איזון מדויק בין שתי התקופות.

חומרי הגלם עצמם מספרים את סיפור המקום: לוחות העץ של האסם הישן שימשו ליצירת ריהוט ייעודי למטבח ולחדר השינה. באחת הספריות שולב פאנל נסתר, הנפתח ומגלה מבט ישיר מחדר הרחצה אל האח שבסלון – מחווה אינטימית לקשר בין חללי הבית.

האור הטבעי הוא שחקן מרכזי בפרויקט. לצד החלונות הצרים המקוריים, נפתחו ארבעה פתחים בגג להכנסת אור זניתלי, המלווה את הבית לאורך שעות היום ועונות השנה. גם אור השקיעה מסונן בעד תריס מגולף, והופך לחלק מהקומפוזיציה. כפי שמתאר בעל הבית: “יש כאן משהו מוזיקלי – האור מנקד את החלל, רוטט ומתגבר בהדרגה.”

House CCB Switzerland
Architects: Ralph Germann architectes
Area: 180 m²
Year: 2020
Photographs: Lionel Henriod