בית המשפט המחוזי קבע כי האמן ניסים קחלון (80) יפנה את “בית הצדף” שבנה במו ידיו על צוק הכורכר מעל חוף סידני עלי בהרצליה, ודחה את ערעורו נגד צו ההריסה שהוציא המשרד להגנת הסביבה בשל פגיעה בסביבה החופית.

 

קחלון החל להקים את המתחם בסוף שנות ה-70, אז חצב במצוק הנטוש מערכת מנהרות וחללים מעוטרים בפסיפסים, תוך שימוש בחומרי בנייה מאולתרים, פסולת ובקבוקים שנפלטו מהים. במשך עשרות שנים התגורר במקום ללא תשתיות בסיסיות, והאתר הפך למוקד עניין ציבורי ולאחד הסמלים הבלתי רשמיים של רצועת החוף.
ההליך המשפטי הציב זו מול זו שתי תפיסות יסוד: מחד – ההגנה על הסביבה החופית, זכות הציבור לגישה חופשית לחוף ושמירה על ערכי טבע רגישים; מאידך – מפעל חיים ייחודי בעל איכויות אדריכליות ופיסוליות יוצאות דופן, שנוצר לאורך חמישה עשורים וזכה להכרה ציבורית רחבה.

 

 

 

 

בית המשפט קבע כי חרף הייחוד האמנותי, חציבת המערות והקמת המבנים מהוות שינוי ניכר בהתפתחותו הטבעית של המצוק ונוגדות את תכלית חוק שמירת הסביבה החופית. בפסק הדין הודגש כי שיקולי יופי או ערך אדריכלי אינם רלוונטיים במסגרת החוק, וכי לא ניתן להכשיר פגיעה מתמשכת במשאב ציבורי. עוד נקבע כי חלופה של פינוי חלקי, שתאפשר את המשך מגוריו של קחלון במקום, תחייב השקעת משאבים ציבוריים משמעותיים לצורך ייצוב המצוק – ללא הצדקה ציבורית מספקת.
טענות ההסתמכות על היעדר אכיפה לאורך השנים נדחו אף הן. בית המשפט הבהיר כי שימוש פרטי ממושך בשטח ציבורי אינו מקנה זכות להמשך החזקה בו, גם כאשר מדובר ביצירה יוצאת דופן. עם זאת, בפסק הדין הובע קושי אנושי נוכח ניתוקו של קחלון מביתו בגיל מתקדם, ובית המשפט קרא לרשויות המקומיות לסייע במציאת פתרון הולם. שאלת גורלו הפיזי של המתחם – לרבות אפשרות לשימור חלקי בעל ערך תרבותי או תיירותי – צפויה להמשיך ולהתברר בערכאה הדיונית.
ההכרעה מציבה מחדש את המתח בין יצירה אישית ספונטנית במרחב הפתוח לבין רגולציה תכנונית והגנה על הסביבה, ומעלה שאלות עקרוניות על גבולות האדריכלות האוטודידקטית במרחב הציבורי.

 

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות
+כתבות מומלצות
מחול אדריכלי על גדות הנהר: בית האופרה הגדול של שנגחאי מתקרב לסיום
חדשות
מחול אדריכלי על גדות הנהר: בית האופרה הגדול של שנגחאי מתקרב לסיום
  על גדות נהר Huangpu River, בלב מהלך עירוני שאפתני, הולך ונשלם אחד מפרויקטי
אקדמייה בהודו בצורת חצי כדור
חדשות
אקדמייה בהודו בצורת חצי כדור
אדריכלות שמדמה תנועה וספורט – המבנה מעוצב כקערה עגולה: גוף הבניין מייצג את “ראש”
Kengo Kuma מציג מגדל חדש בקיטו בהשראת קרמיקה עתיקה
חדשות
Kengo Kuma מציג מגדל חדש בקיטו בהשראת קרמיקה עתיקה
  המגדל צפוי להתנשא לגובה של כ-128.5 מטרים ולכלול 32 קומות. הוא ימוקם בסמוך

2 תגובות

  • תלמה הגיב:

    איך אפשר להרוס יצירה ייחודית כל כך? מטורפים! חמישים שנה שתקתם ועכשיו באים? את כל שאר הבעיות והעבירות על החוק כבר פתרתם ורק זה נשאר?

  • חנה טויל הגיב:

    Absolute opacity.
    In a modernized reality, a work such as this would be crowned an ironclad asset and become a pilgrimage site.
    However, in Israel, the bureaucratic apparatus seems eager to erase any good part that does not meet strict regulatory requirements, without recognizing the intrinsic value of the work itself.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.