נִיטְרִינוֹ הוא חלקיק יסודי זעיר במיוחד בפיזיקה של חלקיקים. יש לו מסה קטנה מאוד, אין לו מטען חשמלי, והוא כמעט שאינו יוצר אינטראקציה עם חומר – ולכן הוא מסוגל לעבור דרך כוכבים, כוכבי לכת ואפילו דרך הגוף שלנו בלי שנרגיש. ניטרינו נוצרים בתהליכים עתירי אנרגיה כמו היתוך גרעיני בשמש, פיצוצי סופרנובה והמפץ הגדול. בגלל שהם כמעט ואינם “מתנגשים” בחומר, קשה מאוד לגלות אותם – אך דווקא משום כך הם מספקים הצצה נדירה לאירועים הקיצוניים ביותר ביקום.
מיליארדי ניטרינו חוצים בכל שנייה את גופנו ואת כדור הארץ – כמעט בלי להשאיר עקבות. כדי “לתפוס” אותם נדרש מתקן בקנה מידה כמעט דמיוני: Super-Kamiokande ביפן. הגלאי, הקבור כ־1,000 מטר מתחת להר איקנו, הוא מכל עצום מלא מים אולטרה־טהורים ומצופה בכ־13 אלף חיישני אור. כאשר ניטרינו פוגע לעיתים נדירות במולקולת מים, נוצר הבזק זעיר של קרינת צ’רנקוב – ורק כ־30 פגיעות כאלה נרשמות ביום.
מאז שנחנך ב־1996, המתקן הוכיח שלניטרינו יש מסה – תגלית שזיכתה את Takaaki Kajita בפרס נובל ושינתה את המודל הסטנדרטי של הפיזיקה. כעת נבנה לו יורש גדול אף יותר.
אדריכלות של מדע בקנה מידה קתדרלי – מרחב תת־קרקעי שבו מים, חושך ואור קלוש הופכים לכלי מחקר אל קצות היקום.
לכל הכתבות בקטגוריית יעדים
+כתבות מומלצות
