האם מונדריאן חייב את הצלחתו לאמנית בריטית נשכחת?

האמנית הבריטית Marlow Moss היא שולית וזניחה בעולם האמנות, ודאי ביחס לענק ההפשטה ההולנדי Piet Mondrian, אשר פגש והתיידד איתה ב-1929. אך תערוכה חדשה ב־Kunstmuseum Den Haag מציעה לבחון זאת מחדש: ייתכן שמוס לא רק הושפעה ממונדריאן - אלא גם השפיעה עליו, במיוחד בשימוש בקווים כפולים מקבילים שהופיעו בציוריו משנות ה־30 - כמו שהיו קיימים לפני כן בציוריה שלה.

02/2026

left, Moss’s White, Black, Red and Grey, 1932; right, Mondrian’s Composition (No 1) Gray-Red, 1935 Composite

מוס (1889–1958), שפעלה בפריז כחלק מקבוצת Abstraction-Creation, ניסתה להרחיב את שפת הניאו־פלסטיציזם באמצעות חומרים כמו עץ ושעם ותכנון גאומטרי מדויק, לעיתים תוך חישובים מתמטיים מוקפדים. בניגוד לאינטואיטיביות המזוהה עם מונדריאן, עבודתה התאפיינה בבנייה שיטתית של מרחב, אור ותנועה. פעלה בפריז וחיה שנים בקורנוול עם בת זוגה המשוררת Netty Nijhoff. היא נדחקה לשוליים בחייה, רבות מעבודותיה הושמדו במלחמת העולם השנייה, לאחר שנמלטה מפאריז בשל היותה יהודיה וגם לסבית והיא מתה ב־1958 כמעט באלמוניות.
רק בשנים האחרונות זוכה מוס לעדנה: עבודותיה מוצגות במרכז המוזיאון בהאג, פסליה יוצגו בברלין, ושיאי מכירה חדשים של עבודותיה נרשמו בשוק האמנות. גילוי מזוודה ובה רישומים וסקיצות נדירות, שנרכשה ב־2025 בידי המוזיאון, תרם להעמקת המחקר ולהצגת תהליך החשיבה שלה.
מעבר לשאלת ה”מי הקדים את מי”, הדיון הנוכחי מבקש להאיר את ההשפעות ההדדיות בין השניים – ולשכתב פרק בתולדות ההפשטה המודרנית כך שיכלול גם קולות נשיים וקוויריים שנדחקו לשוליים.